הסיפור שלנו
לפעמים כל מה שצריך כדי לפתוח עולם שלם זו תמונה אחת ישנה.
אישה. ספר פתוח. בית יהודי somewhere באירופה של פעם.
מייל שקיבלנו מפרופ' הלל גולמן מוונקובר שבקנדה, ובו תמונה של סבתא רבתא שלו, "בובה בודנה".
היא יושבת ליד שולחן, ליד ספר פתוח, ואי אפשר להפסיק להסתכל עליה.
מה היא קראה שם? תפילה? ספר בלאדינו? תחינה אישית?
אין לנו דרך לדעת בוודאות, אך הבדיקות שערכנו מגלות שהספר הוא כנראה "צְאֶנָה וּרְאֶינָה",
ספר תורני ביידיש שנכתב עבור נשים ושימש גם גברים, שלא ידעו את לשון הקודש – עברית.
אבל דווקא חוסר הוודאות הזה ממחיש למה הקמנו את מיזם תפילת נשים.
כדי לא לתת לעדויות ולקולות האלה להיעלם.
כדי לאסוף, לתעד ולהחזיר לחיים סיפורים, תפילות, מנהגים וחכמת חיים של נשים יהודיות מכל העולם.
האתר שלנו פועל בעברית ובאנגלית, מתוך אמונה שהסיפור היהודי לא שייך רק לארכיון.
הוא שייך לחיים שלנו עכשיו. ובמיוחד עכשיו.
והכי מרגש? הכל נבנה יחד.
מחוכמת ההמונים, מפעילים חברתיים, מסופרים, מחוקרים, מאנשי רוח, מתנדבות,
ורבים ששולחים זיכרון משפחתי, צילום ישן או תפילה שסבתא לחשה במטבח.
ובהזדמנות הזאת, תודה גדולה לחברותינו מינה פיליג ושירה ליבוביץ'-שמידט,
שעורכות את האתר באנגלית תוך השקעה גדולה ומאפשרות לסיפורים אלו להגיע גם לדוברי אנגלית.
פרשות בהר-בחוקותי, שחותמות את ספר ויקרא, מזכירות לנו שעם שזוכר את הסיפור שלו,
יודע גם להמשיך לספר אותו. לא רק דרך ספרים, בתי מדרש ולימוד תורני.
אלא גם דרך אוכל, טקסים, שירים, תפילות וסיפורים.
ואולי בגלל זה תוכניות הבישול הרבות זוכות לפופולריות כה גדולה,
וממוקמות בלב הפריים טיים. הן מסמנות חיבור, בית ושייכות.
ניפגש ביום שני הקרוב, 11.5 בשעה 20:00,
בקבוצת הדיון החודשית.להרשמה למפגש.
נדבר על טקסים, על מים ועל חג השבועות עטור הסמלים.
מחכות לך,
שבת שלום וסוף שבוע נעים,
עליזה
