תפילת נשים | המסע שלנו
מיזם תפילת נשים פועל לחיזוק מנהיגות, זהות ושייכות בחברה הישראלית ובקהילות יהודיות בעולם, באמצעות מחקר, שימור והנגשה של המורשת הרוחנית והתרבותית של נשים יהודיות.
במשך דורות יצרו נשים יהודיות תפילות, מנהגים, טקסים, שירים וכלים של אמונה, חוסן והנהגה. חלק גדול מן הידע הזה נשמר בזיכרון המשפחתי, בלחישה, במטבח, בבית הכנסת ובספרי תפילה עתיקים – אך נדחק בהדרגה מן הזיכרון הציבורי.
מיזם תפילת נשים מחזיר את הקולות האלה אל מרכז החיים והופך אותם למשאב חי של השראה, משמעות ואחריות עבור נשים וגברים, משפחות, אנשי חינוך וקהילות.
זהו מפעל של מחקר, תיקון ותקווה, המחבר בין שורשי העבר לבין שאלות החיים של ההווה:
איך מתמודדים עם משבר? מה מעניק כוח ושייכות? כיצד צומחת מנהיגות? ואילו כלים הורישו לנו הנשים שחיו כאן לפנינו?
זו לא נוסטלגיה. זה העתיד.
מוזמנות ומוזמנים להצטרף למסע.
מחקר שהפך למרחב חי
מילות התפילה, המנהגים והסיפורים המובאים במיזם מבוססים על מחקר בן שלושה עשורים, שעודנו נמשך, ומתוכו נולדו חמשת ספריי. בראשם רב-המכר תפילת נשים, שהחזיר אל חיי היום-יום תפילות עוצמתיות ומרגשות שכמעט אבדו בנבכי ההיסטוריה.
אך המטרה אינה רק לאסוף ולתעד.
המטרה היא להשיב את הידע לחיים: לאפשר למצוא מילים לרגע משמעותי, למשפחה לגלות מנהג שנשכח, לאנשי חינוך לפתוח שיחה על זהות ושייכות, ולקהילה ללמוד מן החכמה שהועברה מדור לדור.
לשם כך הוקם אתר דו-לשוני בעברית ובאנגלית – מרחב חי ומשתף לתפילות, מנהגים, זיכרונות וסיפורי חיים. כל עדות שמצטרפת משלימה עוד חלק בפאזל הגדול של המורשת הנשית-יהודית.
קלפי תפילת נשים
אסופת קלפי תפילת נשים נוצרה מתוך הצורך בחיבור, בשייכות ובהשראה בין דורית.
מאה הקלפים בעברית ובאנגלית משלבים תפילות עתיקות, סיפורי חיים, כתבי יד, מסורות קהילתיות ודימויים נדירים מאוסף האמנות היהודית של ביל וליסה גרוס.
הקלפים משיבים את הידע העתיק בצורה נגישה ואינטראקטיבית, ומזמינים להתבוננות, ללמידה ולשיחה כנה – בין אדם לעצמו, בין אם לבת, בין דורות ובתוך קבוצות וקהילות.
הם משמשים כלי חינוכי, רוחני וחברתי ברגעי יום-יום, בטקסים, במעגלי לימוד ותמיכה, בתהליכי טיפול ובמפגשים קהילתיים.
כל קלף הוא הזמנה לעצור, להקשיב ולשאול:
מה הקול הזה מן העבר מבקש לומר לי היום?
שלום, אני עליזה
ד"ר עליזה לביא היא חוקרת, סופרת ויזמת חברתית, מן הקולות הבולטים בישראל בחקר המורשת הרוחנית והתרבותית של נשים יהודיות. בעבודתה רבת-השנים היא פיתחה שדה מחקרי וחינוכי המחבר בין תפילות, מנהגים וסיפורי חיים של נשים לבין שאלות עכשוויות של זהות, שייכות, מנהיגות וחינוך. היא מחברת חמישה ספרים, מייסדת מיזם תפילת נשים, מרצה בארץ ובעולם ולשעבר חברת כנסת ויו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי.
כבר שלושה עשורים אני חוקרת את המורשת הרוחנית והתרבותית של נשים יהודיות: תפילות שנכתבו ונאמרו, מנהגים שהתקיימו בבתים ובקהילות, סיפורי חיים וכלי מנהיגות שנשמרו לעיתים מחוץ לספרי ההיסטוריה.
המסע קיבל שם בבית הכנסת הגדול והעתיק בגטו רומא, כאשר שמעתי תפילה נדירה שהדהדה בי ולא הרפתה. שלוש שנים אחר כך נולד הספר תפילת נשים. בעקבותיו באו מאמרים, כנסים, מחקרים, פולמוסים וארבעה ספרים נוספים.
מאז אני ממשיכה לאסוף, לחקור, לתעד, ללמד ולהשיב.
לא רק את מה שנכתב, אלא גם את מה שנשמר בלחישה, בזיכרון, ברגש ובמעשה.
לא כדי להקים ארכיון סגור – אלא כדי להפוך את הידע הזה למשאב חי של זהות, שייכות ומנהיגות.
זוהי שליחות חיי.
האתר כמרחב משותף
הפאזל עדיין רחוק מלהיות שלם.
אם במשפחתך נשמרו תפילה, מנהג, טקס, צילום, סיפור חיים או זיכרון – נשמח לשמוע.
נשים וגברים, מכל הקהילות ומכל גוני החברה היהודית, מוזמנים להצטרף למחקר, לשתף, לתעד ולהחזיר לחיים עוד חלק מן המורשת.
יחד אנחנו מחזירים את חכמת הנשים היהודיות למקום הראוי לה- לא כזיכרון מן העבר בלבד, אלא כמקור של חיבור, חוסן, מנהיגות ותקווה לעתיד.
כל קול שמצטרף משלים עוד חלק בפאזל.
במסגרת המיזם הוקם אתר דו־לשוני (עברית ואנגלית) המשמש כמרחב קהילתי לשיתוף ותיעוד תפילות, מנהגים,זיכרונות וסיפורי חיים, ובכך נבנה ארכיון חי של הידע הנשי־יהודי
בנוסף לכך פיתחה לביא את קלפי תפילת נשים ערכה מהודרת של מאה קלפים בעברית ובאנגלית,המבוססים על 5 ספריה. הקלפים מלווים תפילות עתיקות, כתבי יד ומסורות קהילתיות, לצד פריטים מאוסף האומנות היהודית של ביל וליסה גרוס. הקלפים מחולקים לפי נושאים שונים ומשמשים כלי חינוכי,רוחני וחברתי, המחבר בין
עבר להווה ומנגיש לקהלים רחבים בארץ ובעולם.
ד"ר יואל רפל: " רב־מכר רב שנים, כך אפשר להגדיר את ספרה של ד"ר עליזה לביא, שפתח וביסס ענף חדש בחקר היהדות בכלל ובחקר התפילה בפרט חקר תפילות הנשים. תפילות שנשים כתבו והתפללו מלוות את חיי האישה בכל רגע ורגע, מלידתה ועד יומה האחרון. המפעל המחקרי והיצירתי של ד"ר לביא מחזיר את הקול הנשי היהודי למרכז, ומעניק לו נוכחות חיה בחיינו כיום."
ד"ר דוד שפרבר: "אני חייב להודות – עד לאחרונה לא ידעתי ש"קלפים"
הם הדבר ה"חם" כרגע. אולי זה נראה לי פשוט מדי במבט ראשון, אבל המפגש שלי עם הפרויקט של עליזה לביא שינה את דעתי.
עליזה, שהקדישה שנים למחקר ותיעוד של תפילות נשים והוציאה תחת ידה ספרים ופרויקטים מכוננים בתחום, יצרה כאן משהו שחורג מגבולות האובייקט המוכר.
פרויקט הקלפים החדש של "תפילות נשים" הוא בעיניי מעשה אוצרותי חזק. מצד אחד, הוא מציג פנים של אמנות יודאיקה מאוסף גרוס הנדיר – דימויים ויזואליים שמביאים לידי ביטוי מאות שנים של תרבות יהודית
של נשים.
מהצד השני, הקלפים נושאים תפילות שכתבו נשים; מילים שבוקעות מהלב. בכל קלף, מילות השראה על תפילה עתיקה ופריט יודאיקה נשי מתחברים זה לזה בסינרגיה ויזואלית וטקסטואלית מרגשת.
הקלפים האלו הם לא רק כלי להתבוננות; הם הזמנה לשיח עמוק –
שיח שמחבר בין היסטוריה, אמנות ותקווה.
במאמר שכתבתי לאתר הפרויקט, ניסיתי לגעת בנקודה הזו בדיוק.
בסוף המאמר אני מבקש להציע זווית אחרת על מושג התפילה:
התפילה לא כ"כוח" – כזה שמבקש להכניע את המציאות או לשנות אותה בכוח הרצון – אלא כ"נוכחות". בימים האלה, כשאנחנו מחפשים ומחפשים עוגן בתוך חוסר הוודאות, התפילה היא מרחב שמאפשר לנו פשוט "להיות". לא לבקש, אלא להביא את הנוכחות המלאה שלנו, על כל הכאב והתקווה שבה, אל מול עצמנו ומול העולם.
הקלפים והאמנות שבהם הם שער מושלם למרחב הזה".
תפילת נשים - כשהמציאות פגשה את המחקר
במשך שלושה עשורים אני במסע עם תפילותיהן, מנהגיהן וכלי המנהיגות של נשים יהודיות.
שאלתי כיצד התמודדו נשים עם אובדן, מלחמה, גלות, חוסר ודאות ותקווה.
בשנת 2025, לקראת ציון עשרים שנה לצאת הספר תפילת נשים, ביקשתי להקים מרחב חי –
לא ארכיון, אלא בית.
בית שיחבר בין עבר להווה. מקום שיאסוף קולות, ייצור שייכות, יעורר השראה ויאפשר לחוכמת הדורות להמשיך לחיות.
ואז הגיע השבעה באוקטובר.
ברגע אחד הפכו השאלות שחקרתי במשך שלושה עשורים לשאלות של כולנו.
יחד עם טלי דביר-לבנת הקמתי את חמ"ל המשפחות השכולות, ועם חברותיי בפורום 120 מנהיגות מחברות, שייסדתי בתקופת המשבר החברתי, ליווינו למעלה מ־800 משפחות של נרצחים, חטופים, פצועים ומשפחות שכולות.
ובתוך הכאב קרה דבר שלא ציפיתי לו.
נשים חיפשו מילים.
לא רק הסברים.
לא רק חדשות.
מילים.
בכיכרות, בבתי אבלים, במעגלי נשים, ליד מיטות פצועים, בהדלקות נרות, בהפרשות חלה ובקבוצות ווטסאפ – הן ביקשו להתפלל.
ופתאום התברר שהמילים העתיקות עדיין חיות.
נשים ביקשו את תפילות הסבתות.
את התחינות.
את המנהגים.
את הסיפורים.
ורבים שאלו:
איך התמודדו נשים בעבר עם ימים כאלה?
מה העניק להן כוח?
ואילו כלים הן השאירו לנו?
דווקא ברגעי המשבר התברר שמנהגי הנשים אינם זיכרון מן העבר.
הם משאב חי של חוסן, שייכות, מנהיגות ותקווה.
כך, למשל, בתענית אסתר צמו רבים בסולידריות לשחרור התצפיתניות, ודמותה של אסתר המלכה שבה להיות מקור השראה למנהיגות בעת משבר. בערב פסח קיימנו סדר תפילה נשי בכיכר החטופים,
המבוסס על תפילות נשים מתקופות של רדיפות, גלות ושואה. ובקבר רחל ממשיכות נשים להתכנס לתפילה לשלום החיילים, לרפואת הפצועים ולהשבת החטופים.
האתר תפילת נשים נולד מתוך געגוע.
והוא ממשיך להיבנות מתוך החיים עצמם.
מתוך השבר נולדו קלפי תפילת נשים
יצירת הקלפים נולדה מתוך ההבנה שהידע העתיק חייב להיות נגיש וזמין, ללא צורך במיומנויות קריאה
או ידע מקדים. ומתוך הצורך בחוויה אישית ומפגש בין אישי סביב הידע הנשי-יהודי.
הקלפים משתלבים בטבעיות, בזמנים טעונים יותר ופחות. ברגעים יום-יומיים ומשמעותיים.
מתוך הכאב שמשולב בתקווה, ובעקבות מפגשים שחוויתי בארץ ובקהילות היהודיות בעולם
הבנתי שיש פוטנציאל עצום למרחב שמאפשר לעצור, לפתוח את הלב,
להתחבר ולקיים שיח עמוק, פשוט וכן. לא רק על מה שהיה, אלא גם על מה שיכול להיות.
קלפי תפילת נשים הם לבו של המרחב הזה.
כל קלף הוא סיפור של אישה, של זמן, של הדהוד.
לרגע שקט, למעגל תמיכה, להשראה, ללמידה, לטיפול.
לחיבור לעצמך ולקולך, בהשראת אמהות אימותינו.
ברגע אחד הם בכף ידך.
קלף אחד או יותר בטקס, ברגע אינטימי או במעגל חברי, נשי ובמפגש משפחתי
יכול להפוך לעוגן, לזיכרון ולנשימה שקטה בין המילים.
ומה עם התמונות?
הדימויים שבקלפים מציגים פריטי יודאיקה נדירים מעולמן של נשים יהודיות. חפצים, כתבים, סמלים שמרחיבים את הידע ומחיים מעשה ומנהג נשי שנשכח.
רבים מצטרפים למסע מעירים, תומכים ומרחיבים ידע. שותף מרכזי במסע הזה הוא ביל גרוס, אספן יודאיקה מהחשובים בעולם. ביל ואשתו ליזה אמצו אותי כבת משפחה, והקשר בינינו הפך לידידות עמוקה ולשיתוף פעולה נדיר.
ביל גילה דרכי את האוצרות הנסתרים באוספו העצום, ובעיקר את ההיבטים הנשיים שלא תמיד מקבלים תשומת לב. ואני זכיתי להיחשף לעדויות, למנהגים ולחפצים המחברים חלקים אבודים
ומאירים את מה שלא תועד.
המילה המלווה
מילה אחת. עולם של השראה.
לכל קלף נלוות מילת השראה. מילה שנבחרה בקפידה כדי ללוות אותך במסע האישי שמעורר כל קלף וקלף.
המילה אינה סיכום של התפילה, ולא תמצית של הסיפור ההיסטורי
שמופיע על גביו אלא הזמנה.
הזמנה להתבונן. להרגיש. להרהר.
רגע של שיח פנימי, של חיבור עם עצמך, עם שאלה שמבקשת להישאל, עם חכמת נשים שהשתמרה מדור לדור.
שימי לב! המילה מופיעה בצניעות בפינה השמאלית של הקלף,
שזורה בתוך העיטור הגרפי.
היא לא בולטת. היא מחכה שתבחיני בה.
היא לא כותרת, היא רמז. פתיחה. התחלה.
התבונני בה. קראי אותה. שהי איתה.
שאלי את עצמך: מה היא מעוררת בי היום?
איפה היא פוגשת אותי בגוף, בזיכרון, בשאלה פתוחה? בתשובה שטרם נמצאה?
מילת ההשראה היא רק הצעה:
לפעמים תפתיע. לפעמים תעורר זיכרון. פעמים רבות לא תזדקקי לה.
ולפעמים פשוט תאיר מקום פנימי שהיה זקוק בדיוק לה.
לעצור לרגע. להקשיב ללב. ולתת מקום לקול הפנימי שלך.
האתר כמרחב משתף ומשותף
האתר נועד לאפשר שיתוף, השבת קול ומנהגים.
להפנים שזו לא נוסטלגיה, זה העתיד
אם יש לך תפילה שעוברת במשפחה, טקס, זיכרון, מנהג, סיפור חיים
או חוויה אישית, שלחי. שלח. שתפו.
כל קול שמצטרף משלים את הפאזל.
יחד אנחנו מחזירים לחיים את תורת הנשים היהודיות:
חוכמה עתיקה של מנהיגות שמרפאה, מחברת ומעניקה משמעות, שייכות וכוח.
השלמת המסע מבקשת קולות ועדויות מכל הכיוונים: גברים ונשים מכל הקשת היהודית.
אם יש בך זיכרון, מנהג, תמונה או רגע ייחודי,
שלח. שלחי. שתפו.