שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

חברותא בשתיים: נשים לומדות גמרא ומחזירות את קולן אל בית המדרש

מאת: ד"ר אסתי תאומים – בן מנחם

יש רגעים שבהם לימוד איננו רק רכישת ידע. הוא מפגש. מפגש עם טקסט עתיק, עם אישה אחרת היושבת ממול, ועם הקול הפנימי שמתעורר תוך כדי קריאה, שאלה, קושי, הסכמה או התנגדות.

כך קורה בחברותא.

החברותא, אחת מדרכי הלימוד המזוהות ביותר עם עולם בית המדרש, נתפסה במשך דורות כמרחב גברי כמעט מובן מאליו. שני לומדים יושבים מול דף גמרא, קוראים, מקשים, מתווכחים, מפרשים,
חוזרים אל הטקסט ואל עצמם. אך בעשורים האחרונים, עם כניסתן הגוברת של נשים ללימוד גמרא,
קיבלה החברותא משמעות חדשה. נשים לא רק נכנסו אל בית המדרש, הן הביאו עמן צורת הקשבה,
שיחה, שותפות והתמודדות אחרת.

עבודת הדוקטורט של ד"ר אסתי תאומים-בן מנחם, חברותא בשתיים: מאפייני שיחה ולימוד בחברותות נשים הלומדות גמרא , מבקשת להתבונן בדיוק במרחב הזה: מה קורה כאשר שתי נשים יושבות יחד ולומדות גמרא? כיצד הן מבינות את החברותא? איך הן מדברות זו עם זו? ומה קורה כאשר הטקסט התלמודי עצמו מעורר קושי, כאב או התנגדות אצל הלומדות?

לא רק לימוד: שלושה מפגשים

אחד הממצאים החשובים במחקר הוא שהחברותא הנשית יוצרת בו זמנית שלושה סוגי מפגש:

מפגש עם הטקסט, מפגש עם הזולת, ומפגש עם העצמי.

הטקסט התלמודי דורש מן הלומדות מאמץ אינטלקטואלי: להבין את הסוגיה, לעקוב אחר המהלך,
לשאול שאלות, להציע פירוש. אבל הלימוד איננו מתרחש בחלל ריק. הוא מתרחש מול אישה אחרת.
לכן ההבנה נוצרת גם מתוך הקשבה, מתוך ניסוח בקול, מתוך היכולת לומר “אני לא מבינה”,
“אולי אפשר לקרוא אחרת”, “זה קשה לי”, או “אני חושבת אחרת”.

במובן הזה, החברותא הופכת את הלימוד למעשה של יחסים. לא רק אני והטקסט, אלא אני, את,
והטקסט שבינינו.

המחקר מצא כי הלומדות ראו בחברותא בראש ובראשונה מרחב לימודי, אך הצלחת החברותא הייתה תלויה במידה רבה בקשר הבין אישי: כימיה, אמון, ציפיות משותפות, ותחושה שכל אחת יכולה לתרום ולהיתרם. כאשר הלומדת הרגישה שהיא יכולה לבטא את עצמה בחופשיות, החברותא נחוותה כמקום מצמיח.

לדעת, לשאול, להוביל

המחקר מתאר שלושה דפוסי לימוד מרכזיים בחברותות נשים. לעיתים הייתה לומדת אחת בעלת ידע רב יותר, והיא הובילה את הלימוד. לעיתים לא היו פערי ידע משמעותיים, אך אחת הלומדות נטלה תפקיד מוביל יותר בניהול ובהובלה של הלימוד (כלומר מי קוראת מתי קוראים, מתי פונים למפרשים), ובחלק מן החברותות נוצרה הובלה משותפת, שבה שתי הלומדות קידמו יחד את הקריאה, השאלה והדיון.

ממצא מרתק במיוחד נוגע לשאלת ההסכמה ואי ההסכמה. החברותא המסורתית מזוהה לא פעם עם ויכוח, קושיה, מחלוקת וערעור. גם אצל הלומדות במחקר עלתה חשיבותה של אי ההסכמה,
אך היא התקבלה כרצויה בעיקר כאשר נעשתה בדרך מרוככת, מנומקת ומכבדת.
במילים אחרות: המחלוקת לא נעלמה, אבל היא ביקשה להישאר בתוך קשר.

זהו שיעור עמוק על לימוד נשי, ועל לימוד בכלל. האפשרות לחלוק איננה סותרת קרבה.
להפך, כאשר יש אמון, אפשר לחלוק בלי לפרק את השותפות.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

כשהטקסט קשה

אחד הפרקים החשובים במחקר עוסק במפגש של נשים עם סוגיות תלמודיות טעונות,
סוגיות העוסקות בנשים ולעיתים נכתבו מתוך נקודת מבט גברית, היררכית או פוגענית בעיני הלומדות.

כאן מתגלה כוחה המיוחד של החברותא. מול טקסט קשה, הלומדת איננה נשארת לבדה.
היא יכולה לפגוש את הקושי יחד עם אישה אחרת. המחקר מצא ארבע דרכי תגובה מרכזיות:
התייחסות אמפתית, התעלמות בהסכמה, התנגדות משותפת לטקסט, או דיון פרשני שבו הלומדות מנסות להבין, לפרש, להציע תירוצים או לפתוח אפשרויות קריאה נוספות.

דווקא כאן, החברותא הופכת למרחב של עיבוד. היא מאפשרת לשאול:
מה אני עושה עם טקסט שמכאיב לי? האם אני דוחה אותו? האם אני נאבקת בו?
האם אני מחפשת בו קול אחר? האם אני מצליחה להישאר נאמנה למסורת וגם נאמנה לעצמי?

השאלה הזו עומדת בלב המסע של נשים יהודיות רבות היום. הן אינן מבקשות רק להיכנס אל המקורות,
אלא לקרוא אותם בעיניים פקוחות, מתוך אחריות, אהבה, ביקורת ושייכות.

מן האובייקט אל הסובייקט הלומד

במשך דורות נשים הופיעו פעמים רבות בתוך הטקסט היהודי כמושא הדיון: דנים עליהן, מגדירים אותן, קובעים את מקומן, את חובותיהן, את גבולותיהן. לימוד הגמרא של נשים בחברותא מחולל תנועה עמוקה: האישה איננה רק נושא הסוגיה, היא הלומדת. היא הקוראת. היא השואלת. היא המפרשת.

וכאשר שתי נשים יושבות יחד מול דף גמרא, נוצר רגע שיש בו תיקון תרבותי:
הקול הנשי אינו נשאר מחוץ לבית המדרש, והוא גם אינו מסתפק בהאזנה. הוא משתתף ביצירת המשמעות.

החברותא הנשית מלמדת אותנו כי מסורת איננה רק מה שנמסר לנו, אלא גם האופן שבו אנו חוזרות אליה, פותחות אותה, שואלות אותה ומעבירות אותה הלאה.

מנהג חדש בתוך מסורת עתיקה

החברותא איננה מנהג חדש. היא נטועה עמוק בעולם הלימוד היהודי. אבל חברותא של נשים הלומדות גמרא היא פרק חדש בתוך מסורת עתיקה. היא מלמדת כיצד מנהג יכול להתחדש
כאשר נכנסות אליו מי שלא הוזמנו אליו בעבר באופן מלא.

במובן הזה, חברותא נשית היא לא רק כלי לימודי. היא מעשה של שייכות. היא אומרת:
גם לנו חלק בתורה. גם הקול שלנו שייך לבית המדרש. גם השאלות שלנו הן חלק מן המסורת.

וכמו בתפילות נשים, בתחינות, בפיוטים, במנהגי אימהות ובטקסים שעברו מדור לדור,
גם כאן מתגלה אותה תנועה עמוקה: נשים מוצאות דרך להכניס את חייהן, כאבן, חכמתן ואמונתן אל תוך השפה היהודית.

החברותא בשתיים מזכירה לנו שלימוד תורה אינו רק ידיעה. הוא קשר. הוא אחריות.
הוא אומץ לשאול. והוא גם הזמנה: לשבת יחד, לפתוח ספר, ולגלות שבין השורות העתיקות
מחכה גם הקול שלנו.

שאלות למחשבה

מה קורה לנו כאשר אנחנו לומדות טקסט יהודי לא לבד, אלא עם אישה נוספת?

האם יש טקסטים במסורת שמעוררים בנו קושי, ומה מאפשר לנו להישאר בשיחה איתם?

איזו חברותא חסרה לנו היום: בלימוד, בתפילה, במשפחה, בקהילה?

באדיבות ד"ר אסתי תאומים – בן מנחם

לקריאה נוספת:

ד"ר אסתי תאומים בן מנחם, חברותא בשתיים: מאפייני שיחה ולימוד בחברותות נשים הלומדות גמרא , עבודת דוקטורט, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.