שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

פאפא צאמיה: מנהג חגיגת הנשים עם הכלה בגאורגיה

מאת: לאה אלישע

יהודים חיו בגאורגיה במשך כ־2600 שנה, ככל הנראה מאז ימי גלות בבל.
לאורך הדורות התגבשו בה קהילות יהודיות עתיקות, בעלות מסורת עשירה, שפה, מטבח ומנהגים ייחודיים. רבים מיהודי גאורגיה התגוררו בערים כמו טביליסי, כותאיסי, צחינוואלי, גורי וקולאשי, שכונתה בפי רבים "ירושלים הקטנה". בעיירה זו, שבה נשמרה היהדות באדיקות רבה, צמח גם אחד מחשובי רבני יהדות גאורגיה, רבי מיכאל הקטן.

גאורגיה היא ארץ הררית, והמרחקים בין הערים והאזורים יצרו הבדלים של ממש במבטא, בעגה,
במטבח וגם במנהגים. כך גם המנהג שלפנינו, שנשמר בקהילות שונות, אך קיבל בכל מקום גוון מעט אחר.

מהו פאפא צאמיה

פאפא צאמיה הוא טקס נשי, חגיגי ומשמח, הנערך לכבוד הכלה לאחר טבילתה הראשונה במקווה,
לקראת נישואיה. משמעות השם היא, "אירוע שבו אוכלים פאפא", כאשר פאפא היא דייסה העשויה מאורז וקמח. כך נקרא המנהג בעיר גורי, אף שבמקומות אחרים, כמו קולאשי, לא השתמשו בשם זה,
משום שבאירוע עצמו נהגו להכין מאכלים אחרים.

זהו מרחב נשי מובהק. כל המשתתפות הן נשים, מלבד הנגנים שהיו מוזמנים לעיתים ללוות את השמחה. לאחר שהכלה יוצאת מן המקווה, נהוג לזרוק לרגליה תערובת של אורז וסוכר, האורז כסמל לפריון,
והסוכר כסמל לחיים מתוקים.

סבתא ליאנה, סבתא של לאה אלישע, שעלתה מגאורגיה.

שולחן של ברכה ושמחה

לכבוד הכלה נפתח שולחן חלבי, עשיר ומפנק. בין המאכלים המוגשים אפשר למצוא חאצ'אפורי,
מאפה גבינה מסורתי. אצל יהודי גאורגיה, להבדיל מן החאצ'אפורי הגאורגי המוכר העשוי לרוב מבצק שמרים, נהגו לעיתים להכין גרסה המזכירה יותר בצק פילו. בקולאשי נהגו להוסיף לשולחן גם וואשליאני,
מאפה תפוחים, ופהלאמושי, מעדן דמוי ג'לי העשוי ממיץ ענבים מבושל עם קמח ומקושט באגוזים.
בגורי, לעומת זאת, הונחה במרכז השולחן אותה דייסת אורז וקמח, הפאפא, שעל שמה נקרא האירוע כולו.

הכלה הייתה פותחת את הסעודה בברכת מזונות, ואז הייתה השמחה מתחילה.
האורחות היו מרימות כוס ומברכות את הכלה, מחווה לא מובנת מאליה בתרבות שבה, בדרך כלל,
רק גברים נהגו להרים כוס באירועים מעורבים. דווקא כאן נפתח לנשים מרחב של קול, ברכה, שמחה ונוכחות.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

משחק, צחוק, קירבה נשית

אחד המרכיבים הייחודיים ביותר במנהג הוא האופן שבו הפכו המאכלים עצמם לחלק מן הטקס.
האורחות היו מורחות על הכלה מעט מן הפאפא או מן הפהלאמושי, ולעיתים גם הכלה הייתה משיבה
להן באותה רוח. זה נעשה מתוך צחוק, קלילות ושמחת נשים, לעיתים גם בליווי יין, ריקוד ומוזיקה.

מעבר לאוכל ולחגיגה, זהו טקס של קבלה נשית, של מעבר, של אחווה ושל ברכה.
רגע שבו נשים מקיפות את הכלה לקראת כניסתה לחיי נישואין, לא רק במילים, אלא גם במחוות גופניות, בצחוק משותף, בטעם, בריח ובשמחה.

בין עיר לעיר, בין מסורת למסורת

המנהג מלמד עד כמה העולם היהודי־גאורגי היה מגוון מבפנים. גם כאשר נשמר אותו רעיון בסיסי, חג נשי לכבוד הכלה לאחר המקווה, כל קהילה עיצבה אותו בדרכה. בגורי הדגישו את הפאפא, בקולאשי את המטעמים האחרים, ובכל מקום ניכרה החותמת המקומית של הקהילה,
המשפחה והבית.

כך מתגלה בפנינו מסורת נשית חיה, לא רשמית, שעוברת מדור לדור דרך מטבח, גוף, טקס ושמחה. זהו מנהג שמזכיר כי גם סביב רגעים הלכתיים מובהקים, כמו הטבילה, נוצרו עולמות שלמים
של תרבות נשית, אינטימית וקהילתית.

באדיבות לאה אלישע, מתוך הקורס תפילת נשים באוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית ד"ר עליזה לביא.

איזה מנהג, טקס או רגע נשי זכור לך סביב הכניסה לחיי נישואין?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.