שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

פלורה פרחה ששון

מאת: ד"ר דרורה ערוסי

בשנת 1924, לפני יותר ממאה שנה, עלתה פלורה פרחה ששון על במת ה-Jews’ College
בלונדון ונשאה את הנאום המרכזי ביום הסיום: תפקיד שמעולם לא ניתן קודם לכן לאישה.
בדבריה, ששילבו ענווה, שנינות וידענות תורנית עמוקה, היא התייחסה ל“פיל שבחדר”:
השוותה את הופעתה לקטורת הנדירה שבמסכת כריתות, והפכה את הרגע לדרשה על כתר התורה
ועל חובת הלימוד הרציני לכל החיים.
פלורה פרחה ששון, שנולדה כפלורה גבאי, הייתה דמות יוצאת דופן של תורה, הנהגה ונתינה,
והייתה גם פילנתרופית גדולה.
את המשפט המפורסם עליה שהיא: “הלכה כמו מלכה, למדה כמו חכם, ואירחה כמו שליט מזרחי”,
אמר ססיל רות, היסטוריון יהודי-בריטי נודע.
פלורה נולדה בשנת 1859 במומבאי, אל תוך העולם הבגדאדי-יהודי החי והתוסס,
כבתם הבכורה של משפחת ששון-גבאי, משפחה שנודעה כ“רוטשילדים של המזרח”.
ממשפחתה ירשה לא רק עושר, אלא גם תחושת אחריות עמוקה לתורה, לקהילה ולצדקה.
שורשי המשפחה בבגדד, זיכרון הטרנספר והרדיפות, והמעבר להודו, עיצבו בתוכה תפיסת עולם
של הנהגה יהודית החיה בתוך מסחר עולמי, קהילתיות ואחריות ציבורית.
פלורה עוצבה על ידי לימוד. אביה דאג להביא רבנים וחכמים מבגדד כדי שילמדו איתה ועם שאר הילדים, ובמקביל נשלחה לבית ספר קתולי מוביל כדי לקבל את החינוך הכללי הטוב ביותר.
זו הייתה בחירה נדירה למשפחה שומרת מצוות, אך כזו שהתאימה לרוח ביתה.
מתוך הכרה בצימאון המיוחד שלה לידע, שכרו לה את רבי שמעון אגסי כמורה פרטי,
וכבר בגיל שבע עשרה שלטה בשפות רבות והייתה בקיאה מאוד בלימוד תורה, תלמוד ופרשנות.
מעבר לבקיאותה הייחודית בכתבי רש”י ובסיפורן של בנותיו הלמדניות, תרמה פלורה מהגיגיה גם לעיתונות התקופה, כפי שעשתה במאמרה ב-'The Jewish Forum' על סמליות המספר שלוש-עשרה ביהדות.

נישואיה לדודה, סולומון דוד ששון, בשנת 1876 יצרו שותפות של אחריות משותפת.
פלורה לא הייתה רק “אשתו של” בעל הון. היא הייתה שותפה פעילה בעסקי משפחת ששון,
ובו בזמן בנתה בית שהיה ידוע באירוח מפואר ובהקפדה הלכתית ללא פשרות.
סביב שולחנה ישבו אורחים מעולמות שונים: רבנים, מלומדים, קצינים ומדענים, ותמיד הושם דגש על כשרות, שמירת שבת ואווירה של סקרנות אינטלקטואלית.
גם בנסיעותיה, הקפידה על מניין משלה ועל שוחט, כדי שחיי המסחר, הנדודים והמודרנה
לא יפגעו בשמירת המצוות
.

לאחר שהתאלמנה בשנת 1894, ובהיותה אם לשלושה ילדים, נטלה פלורה לידיה את ניהול אימפריית העסקים של המשפחה לזמן מה, ובמקביל הרחיבה את מפעל הצדקה המשפחתי.
היא השקיעה בחינוך, בבריאות ובמוסדות קהילתיים, מתוך תפיסה שעושר הוא פיקדון שיש להשתמש
בו באחריות. בעת מגפת הדבר הבובוני הקשה בבומביי בשנת 1896, כאשר רבים שיכלו לעזוב אכן ברחו, פלורה נשארה, התחסנה, תמכה בעבודתו של הבקטריולוג היהודי ולדמר האפקין, וניצלה את מעמדה
כדי לעודד חיסונים ולהגן על הקהילה. מעשיה באותה עת הראו בבירור שעבורה אמונה ומדע אינם סותרים זה את זה, אלא שותפים להצלת חיים
.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

כתביה של פלורה חושפים דמות שהרגישה בת-בית בעולמה של תורה גם כאשר המוסדות הרשמיים
לא היו פתוחים לנשים. 

קברו של הבן איש חי בהר הזיתים בירושלים.

הבן איש חי, שכתב לרגל בר המצווה של בנה דוד, פנה אליה במילים מלאות כבוד: “האהובה, היקרה, הגבירה… מנשים באוהל תבורך”.
בכך, הוא קישר אותה במפורש לדמותה של יעל ולמילות השבח שאמרה עליה דבורה. רבי שלמה עוזיאל גאגין הקדיש לה את ספרו "פרקי שירה", וכינה אותה: "ראויה לכל שבח".
הוא ציין ששני המחנות, ספרדים ואשכנזים, מתגאים בשמה.
מכתבי משפחת הרב יצחק הרצוג משקפים אף הם את השמחה שבשיחה עם פלורה, ומציגים אותה כשותפה אינטלקטואלית שוות ערך.

 

נאומה של פלורה ב-'Jews’ College' ב-1924 הוא רגע מכונן הממצה את תפיסת עולמה.
בפתחו, היא בחרה להתעמת עם שאלת נוכחותה כאישה בראש האירוע, ועשתה זאת באמצעות הומור תורני סביב מסכת כריתות. במהלך זה היא פירקה את המבוכה, ביססה את דבריה על גמרא,
ופתחה מרחב שבו השפה ההלכתית מקבלת את נוכחותה של האישה במקום לדחוק אותה החוצה.
משם המשיכה פלורה לניתוח רעיוני של 'שלושת הכתרים': כתר כהונה, כתר מלכות וכתר תורה.
היא עודדה את התלמידים לשאוף לכתר התורה, כלומר ללימוד עמוק, רציני ומתמיד.
בסיום דבריה, כשהיא מצטטת את ברכות ואת נדה, היא מציגה את עצמה כאישה שמבינה
כי לימוד הלכה יומיומי הוא הדרך לחיי עולם הבא
.

לצד הלמדנות והצדקה, פלורה הייתה גם גשר בין עולמות:
בין בומביי ללונדון, בין בגדד לירושלים, בין מזרח ומערב, ובין מסורת למודרנה.
הסלונים שאירחה היו כור היתוך של שפות ורעיונות, מקום שבו המסורת ההלכתית חיה בהרמוניה עם השאלות הגדולות של המדע, החברה והפוליטיקה.
לאחר הצהרת בלפור הפכה לתומכת נלהבת של הציונות, ביקרה בארץ ישראל, התכתבה על עתידו של היישוב, וסייעה לפליטים יהודים להגיע לביטחון באנגליה. בתה, ליידי רחל עזרא מכלקוטה (עיר מרכזית במזרח הודו), המשיכה את המורשת הזו. היא פעלה למען פליטים יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה ושימרה את חיי הקהילה היהודית בפינה נוספת של התפוצות.

פלורה נפטרה בשנת 1936 ונקברה בהר הזיתים בירושלים. היא הותירה אחריה לא רק משפחה ועסק, אלא מודל של אשת חיל בעולם המודרני. היא מלמדת שאישה יכולה להיות בעת ובעונה אחת תלמידת חכמים, מנהיגה עסקית, מארחת נדיבה, קול מוסרי בזמן משבר, ושכל אלה יכולים להתקיים יחד כאשר הם מעוגנים במחויבות עמוקה להלכה. 
פלורה מזכירה לנו שמנהג והלכה, טקסט ומעשה, הנהגה ציבורית ויראת שמים פרטית יכולים כולם להתאחד בחיים אחדים, אם יש לנו האומץ לתבוע לעצמנו את “כתר התורה” כפי שהיא עשתה
לפני יותר ממאה שנה
.

באדיבות ד"ר דרורה ארוסי. למידע נוסף, הירשמו ליחידות הלימוד שלנו, ובפרט לאלו העוסקות בנשים זוכות פרס נובל, הזמינות באתר Jewish Tapestry.
‏www.JewishTapestry.org/classroom-tools

גתית ריזקאן (ג'לח), בוגרת המכללה האקדמית אמונה לאומנויות ועיצוב, נתנה ביטוי אומנותי נפלא לאישיות המיוחדת של פלורה (פרחה) ששון, באמצעות מגזרת נייר המבטאת את תכונותיה המרשימות ואת פועלה הייחודי.

פלורה שילבה בין עולם העסקים, למדנות תורנית ופילנתרופיה. איזה מהצדדים בדמותה הכי הפתיע או ריגש אתכם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.