שיהיה קיץ טוב
שלום לך,
ניפרד מפסח השנה ברגש אחר. בין הפסקת אש לאי ודאות, בין תקווה לשבר, עולה בקשה אחת:
שיהיה קיץ טוב.
עם ענפים ירוקים בידה, בילדותי, במוצאי הפסח, סבתי חנה משיח הייתה חוזרת מבית הכנסת
בשכונת הבוכרים, עומדת ומברכת כל אחד ואחת: קיץ טוב.
במסע להחזרת תפילות ומנהגי נשים, פגשתי שוב ושוב את הברכה הזו בעדות שונות,
איחולים לקיץ טוב, לברכה שתשרה בבית, להצלחה, לצמיחה להמשכיות.
כך גם בקהילת סלוניקי, "ירושלים דבלקן", במוצאי חג הפסח הילדים היו מלקטים ענפים ירוקים
ומביאים לאימם, והיא הייתה מניחה אותם בבית ומברכת: אינבראנדא בואינה – קיץ טוב.
בשואה, יהדות סלוניקי נכחדה כמעט כולה. אך הברכה נשארה. הזיכרון נשאר. הקול נשאר.
קהילת תפילת נשים נולדה מהמקום הזה:
להחזיר לחיינו ידע נשי יהודי שנשכח, ולהפוך אותו לכלי של חיבור, שייכות ומשמעות.
בין פסח ליום השואה שיחול בשבוע הבא, נזכור, נמשיך, ונפעל לתקן.
והפעם במפגש החודשי שלנו שמחות להיפגש באמת לא דרך מסך.
לא בזום. מפגש חי, קרוב, נושם.
כ"ח בניסן, יום רביעי, 15.4
20:00
בבית של רחלה:
"תפילת נשים בקול ובצליל – מילים שמפרפאות את הלב"
ואם גם אצלך יש זיכרון, ברכה או מנהג של פרידה מחג הפסח,
נשמח שתשלחו לנו.
כך נמשיך לאסוף יחד את הקול הנשי, ולהעביר אותו הלאה.
ברכת קיץ טוב,
שבת שלום וסוף שבוע רגוע,
עליזה
וצוות תפילת נשים
