שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

קיץ טוב

מאת: ד"ר עליזה לביא

הברכה והפרידה מחג הפסח

בילדותי, במוצאי פסח, הייתה סבתי חנה משיח חוזרת מבית הכנסת בשכונת הבוכרים, ענפים ירוקים בידה. היא הייתה עומדת בפתח הבית ומברכת כל אחד ואחת בקולה הטוב והמאיר:
קיץ טוב.

זו לא הייתה רק ברכה לעונה חדשה. היה בה משהו רחב ועמוק יותר, אישי מאוד.
היא פנתה לכל ילד ולכל מבוגר, ברכה כל אחד בשמו.
גם בשנים שבהן הזדקנה, ולא התאפשר לה לפגוש את כולם בצאת החג,
היא הקפידה לברך בטלפון כל אחד ואחת מבני המשפחה הגדולה בברכת קיץ טוב.
אל הזיכרון האישי שלי הצטרפה גם עדות משפחתית מרגשת:
בן דודי, יעקב שהרבני, כתב לי: "הענפים הירוקים היו מעץ התפוז שהיה בחצר של סבתא.
הריח היה מהריח האביבי של פריחת התפוז. הברכות היו לשנה טובה, לבלוב וצמיחה. בנוגע למקור הענפים, זה ידע אישי. עזרתי לה לקטוף את הענפים."

סבתי חנה משיח לבית כהן עם אחיותיה שרה אסתר ורבקה  

במסע שלי להחזרת תפילות ומנהגי נשים, פגשתי שוב ושוב את הברכה הזאת בעדות שונות.
לעיתים בנוסחים אחרים, לעיתים במנהגים מעט שונים, אך תמיד עם אותו לב פועם:
מעבר מן החורף אל עונת האור, בקשה שקטה לטוב, ויד נשית השוזרת את הברכה אל תוך הבית.
זו ברכה ללבלוב, להצלחה, לברכה שתשרה בבית, להמשכיות ולצמיחה, לחיים המתחדשים אחרי ימי החג.

כך היה גם בקהילת סלוניקי, "ירושלים דבלקן". במוצאי חג הפסח היו הילדים מלקטים, בדרכם מבית הכנסת, עשבים וענפים ירוקים ומוסרים אותם לאמם. היא הייתה מניחה אותם בכל פינות הבית,
מפזרת עליהם מעט סוכר ואומרת:
"אניו וירדי קי נון סי סיקי"
שנה ירוקה שלא תתייבש.
ולבסוף מסיימת בברכה:
"אינבראנדא בואינה" – קיץ טוב.

הענפים, הריח, המגע, הברכה, כולם יחד יצרו רגע קטן של התחדשות.
לא טקס רשמי ולא הלכה כתובה, אלא מנהג בית, מנהג של נשים, כזה שנמסר מתוך החיים עצמם.

זהו חיבור בין הטבע לבין הזמן היהודי, בין הבית לבין המחזוריות, בין הדורות לבין התקווה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

יש בברכת "קיץ טוב" תבונה נשית עמוקה.
היא מזכירה שמעבר עונות איננו רק שינוי במזג האוויר, אלא הזדמנות לברך את החיים עצמם.
להבחין בלבלוב, להכניס ירק הביתה, להריח את האביב, ולומר בקול: יהי טוב. יהי שפע. יהי המשך.

 

האם גם במשפחתכם יש מנהגי מוצאי חג הפסח, ברכות, זיכרונות או טקסים קטנים שעברו מדור לדור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.