שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

שרה בת טובים:
האישה שפתחה שער חדש לתפילת נשים

מאת: איתי קצב

"התחינות לא נועדו להחליף את הסידור הרשמי, אלא לפתוח בתוכו מרחב נוסף."

מכיוון שהעמוד עדיין בהקמה וצומח ממש עכשיו, נשמח מאוד לשמוע גם מכם! שתפו אותנו במידע וסיפורים שיש לכם הקשורים לשרה בת טובים וקחו חלק ביצירת הפסיפס הנשי והמרגש הזה.

במשך מאות שנים התנהלו חיי התפילה היהודיים סביב בית הכנסת והסידור.
אך לצד התפילה הציבורית נוצר עולם נוסף, אינטימי ושקט יותר, שבו נשים ביטאו את עולמן הרוחני
בשפתן ומתוך חיי היומיום שלהן. אחת היוצרות החשובות ביותר של עולם זה הייתה שרה בת טובים,
מן הדמויות המרכזיות בספרות התחינות לנשים באשכנז.

שרה בת טובים פעלה ככל הנראה בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18,
ונקשרה לעיירה סאטאנוב שבפודוליה, כיום באוקראינה. אף שפרטים רבים על חייה אינם ידועים בוודאות,
כתביה זכו לתפוצה רחבה והודפסו שוב ושוב במשך יותר ממאתיים שנה. עד היום היא נחשבת לאחת מגדולות מחברות התחינות במסורת היהודית האשכנזית.

מהן תחינות?

התחינות הן תפילות אישיות שנכתבו בעיקר ביידיש, שפת היום יום של נשים רבות בקהילות אשכנז.
הן נועדו להיאמר ברגעים שהסידור לא תמיד נתן להם ביטוי: הדלקת נרות, הפרשת חלה, היריון ולידה, מחלה, תפילה על הילדים, שלום בית, פרנסה, אבל, זיכרון וימים נוראים. הן לא היו תרגום פשוט של התפילה העברית. הן יצרו שפה חדשה.

שפה שבה חיי האישה, הבית, הגוף והמשפחה נעשו חלק מעבודת האל. 
הבחירה לכתוב ביידיש לא הייתה רק עניין לשוני. היא אפשרה לנשים רבות, שלא שלטו בעברית,
להתפלל בשפה הקרובה ללבן, ולהפוך את עולמן הפרטי למרחב של קדושה.

לא תחליף לסידור, אלא שער נוסף

ייחודה של שרה בת טובים אינו בכך שביקשה ליצור חלופה למסורת. להפך. 
היא הרחיבה את עולם התפילה. בעוד שהתפילה הציבורית התקיימה בבית הכנסת,
היא העניקה משמעות רוחנית גם למרחב הביתי. הדלקת נרות, אפיית חלה, גידול ילדים, טיפול בחולה,
הכנת הבית לשבת או תפילה על בני המשפחה הפכו באמצעות התחינות למעשים של עבודת ה'. 
הבית חדל להיות רק מקום של עשייה. הוא נעשה מקום של תפילה.

אישור למקום ישיבה בעזרת הנשים, בית הכנסת האיסטנבולי בירושלים, 1865.

"שלושה שערים", מפת החיים הרוחניים של נשים

ספרה הידוע ביותר של שרה בת טובים הוא "שלושה שערים", מן הספרים החשובים ביותר בספרות התחינות.
זהו איננו אוסף מקרי של תפילות, אלא מבנה רוחני שלם.

השער הראשון מלווה את חיי היומיום והבית: הדלקת נרות, הפרשת חלה וטהרת המשפחה.

השער השני מחבר את האישה למחזור השנה היהודי, לשבתות ולמועדים.

השער השלישי עוסק בימים הנוראים, בתשובה, בדין ובכפרה.

באמצעות שלושת השערים מלמדת שרה בת טובים שהחיים עצמם הם מסע רוחני.
מן המטבח ועד יום הכיפורים, מן הפעולה הפשוטה ביותר ועד לרגעי השיא של השנה,
הכול יכול להפוך למפגש עם הקב"ה.

תחינת הנרות של ערב יום הכיפורים

אחת התחינות היפות והעמוקות ביותר המיוחסות לשרה בת טובים נאמרה בשעה שנשים הכינו את פתילות ונרות יום הכיפורים.
וכך היא פותחת: "ריבונו של עולם, אני מתחננת לפניך, האל הרחום, שתקבל את המצווה שאני מקיימת בהכנת הנרות…"
לכאורה מדובר בפעולה ביתית פשוטה, אך שרה בת טובים מעניקה לה משמעות חדשה.
הנר מסמל את נשמת האדם, את הזיכרון, את הקשר בין החיים למתים ואת התקווה לכפרה.
מעשה הידיים של האישה הופך למעשה של תפילה. החומר והרוח נפגשים, והבית עצמו נעשה מקום של קדושה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

מחברת, מחנכת ומנטורית רוחנית

שרה בת טובים אינה רק כמחברת תחינות, אלא גם כמחנכת וכמנטורית רוחנית.

בהקדמות לספריה היא מספרת על חייה, על טעויות שעשתה בצעירותה, על המשברים שעברה
ועל הדרך שבה ביקשה לשוב אל חיי אמונה.

באחד הקטעים האישיים ב״שלושה שערים״, שרה בת טובים אינה מסתירה את חולשותיה.
היא מספרת על נדודיה, מבקשת שייסוריה יהיו לה לכפרה, ונזכרת גם במה שהיא רואה כחטא מימי נעוריה: "אני לוקחת לעזרתי את האל החי, ברוך הוא, החי לעולם ועד, ומסדרת את התחינה החדשה והיפה הזאת ביידיש, באהבה גדולה, ביראה גדולה, ברעדה ובאימה, בלב נשבר, בבקשה גדולה ובתחנונים רבים.

ירחם עליי האל ועל כל ישראל, ושלא אצטרך עוד להיות נעה ונדה, בזכות אמותינו שרה, רבקה, רחל ולאה. ושאמי האהובה לאה תתפלל גם היא בעדי אל האל ברוך הוא, ויהיו נדודיי לי לכפרה על עוונותיי.
ויסלח לי השם יתברך על שחטאתי בנעוריי ודיברתי בבית הכנסת בשעה שקראו בתורה הקדושה והאהובה".

זהו רגע נדיר ויפה שבו שרה מחברת בין הסיפור האישי שלה, אמה הפרטית לאה ואמות האומה.
היא אינה כותבת ממקום מרוחק של סמכות, אלא מכניסה אל התפילה את חייה שלה, את הטעות,
החרטה, הנדודים והתקווה לכפרה. דווקא מכאן נבנית סמכותה כמחנכת: לא מתוך הצגת עצמה כמושלמת,
אלא מתוך הניסיון שעברה ומתוך הרצון שנשים אחרות ילמדו ממנו.

במקום להציג את עצמה כדמות מושלמת, היא בוחרת להראות כיצד אדם יכול לצמוח מתוך כישלון.

בכך היא מקדימה רעיון שמוכר היטב גם כיום: מנהיגות אינה נבנית משלמות, אלא מן היכולת ללמוד,
להשתנות ולהוביל אחרים מתוך ניסיון החיים.
התחינות אינן רק תפילות. הן גם שיעורים לחיים.

הזאגערין, קול נשי בעזרת הנשים

יש הסבורים כי שרה בת טובים שימשה גם כזאגערין, אישה שהקריאה או תיווכה את התפילות לנשים בעזרת הנשים, בתקופה שבה רבות מהן לא ידעו לקרוא עברית. גם אם אין ודאות היסטורית שכך היה, כתביה מלמדים שנכתבו מתוך היכרות עמוקה עם צורכי הנשים ומתוך רצון להעניק להן שפה רוחנית נגישה ומשמעותית.

מורשת שנמשכת עד היום

השפעתה של שרה בת טובים לא הסתיימה בדורה.

ספריה הודפסו שוב ושוב, עברו בין אימהות לבנות, ולעיתים אף יוחסו לה תחינות שלא כתבה.
שמה עצמו נעשה סמל לאמינות, לחכמה ולמנהיגות רוחנית נשית.

גם היום, כאשר נשים וגברים מבקשים למצוא מילים למצבים שלא תמיד מקבלים ביטוי בסידור, כמו היריון, לידה, מחלה, אובדן, גיוס, חרדה, תקווה או הודיה, ממשיכות התחינות להזכיר שהתפילה יכולה לצמוח מתוך החיים עצמם.

כפי שכותב איתי קצב בסיום עבודתו: "החיים עצמם יכולים להפוך לתפילה."

זו אולי מורשתה הגדולה ביותר של שרה בת טובים.

באדיבות איתי קצב, מתוך הקורס "תפילת נשים – בית מדרש" באוניברסיטת
בר אילן, בהנחיית ד"ר עליזה לביא.

מראה מקום: בת טובים, תחינה שלושה שערים; ראו Chava Weissler, “‘For the Human Soul Is the Lamp of the Lord’: The Tkhine for ‘Laying Wicks’ by Sarah bas Tovim,” Polin: Studies in Polish Jewry 10 (1997), pp. 40–65.
תרגום לעברית מן היידיש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.