שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

תפילה בלי מילים וטקס הח(י)נה

מאת: טליה לוי

יש נשים שתפילתם לא נכתבה מעולם. הן מתפללות במעשה, באור הנרות, בהכנות הבית ובאמונה גדולה. כך היא אסתר הרוש, סבתה של טליה לוי, שנולדה בעיירה סטאט שבמרוקו ואינה יודעת לקרוא בעברית.
כל חייה היא מתפללת בדרכה: מדליקה נרות לצדיקים מדי יום, תולה על הקיר תמונות של הבבא סאלי ומשפחת אבוחצירא כסמל לשמירה, עורכת הילולות, ומחלקת צמידים אדומים כסגולה לברכה.

“הבנתי שסבתי, שאינה יודעת לקרוא, היא אחת הנשים הכי מתפללות שאני מכירה. תפילתה היא החיים עצמם,” כותבת טליה.

זו תפילה חיה ללא נוסח קבוע, ללא ספר פתוח תפילה שמתקיימת דרך ידיים יוצרות, קול שקט, ומעשה יומיומי של אמונה.

טקס הח(י)נה – תפילה בצבע ובחומר

"בין המנהגים שסבתי שומרת באדיקות, בולט טקס עתיק". טקס שנשים צעירות רבות בנות עדות שונות מבקשות לקיים – טקס הח(י)נה.

השם ח(י)נה נושא עמו רובד רוחני עמוק: ראשי התיבות של השם חנה: חלה, נידה, נר. שלוש מצוות היסוד של האישה היהודייה. שלוש פעולות גופניות, ארציות ורוחניות גם יחד, שבהן מתחולל מפגש בין קודש לחול, בין הגוף לנשמה.

במרוקו נערך הטקס בערב נישואי הבת, לרוב ביום שלישי. זהו טקס מעבר מנערה לאישה, הכנה לקראת חיי הנישואין ולכניסה לעולם של אחריות רוחנית.
באותו ערב היו מתאספות הנשים, שותות תה מתוק, שוררות שירים בערבית־יהודית, ומורחות את עיסת החינה האדומה על כפות הידיים של הכלה ושל המשתתפות.
הצבע האדום נחשב סמל לשמחה, למזל טוב ולהגנה מפני עין הרע.

הכלה לבשה “אל־כשווא אל־כבירה” “התלבושת הגדולה” ובשירה וריקוד נכנסה למעגל הנשים. באותם רגעים התפילה לא נאמרה בפה היא נצבעה בצבע, נגעה בגוף, ונחתמה באמונה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

טקס החינה הוא לא רק מנהג עתיק; הוא ביטוי של תפילה בגוף, תפילה שנכתבה בעשייה ובקול הנשי. בשנים האחרונות מאז יצא ספרי מנהג נשים אני מקבלת פניות מכלות צעירות או מהאימהות שלהן המחפשות מידע על הטקס. צעירות רבות חוזרות אל הטקס לא מתוך נוסטלגיה, אלא מתוך רצון להתחבר למורשת נשית־רוחנית, להבין ברכת הדורות שנשמרה בו.

“פתאום הבנתי,” כתבה אחת הנשים, “שאני לא רק נצבעת בחינה, אני מצטרפת למעגל של נשים שהתפללו כך מאות שנים לפניי.”

באדיבות טליה לוי, מתוך הקורס תפילת נשים באוניברסיטת בר־אילן, בהנחיית ד"ר עליזה לביא

קמע מכסף להגנה, ברכה ופורות מצפון אפריקה, ככל הנראה ממרוקו או מתוניסיה מהמאה ה-19. בתחתית שלושה תליונים שניים בצורת לב ופעמון אחד קטן שנועדו ל"הרחיק מהעין הרע" ולסמל שמירה מתמדת. התמונה באדיבות אוסף משפחת גרוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.