שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

ראש חודש:
חגן של הנשים

מאת: ד"ר עליזה לביא

מסורת נשית עתיקה של תפילה, התחדשות ותקווה.

ראש חודש הוא הרבה יותר מתאריך בלוח השנה. זהו יום של התחלה חדשה, של התחדשות,
של מבט אל הזמן שבפתח. במסורת היהודית הוא נקשר מאז ומתמיד לנשים,
ללבנה המתמעטת ומתחדשת, לחכמה הנשית, לסוד המחזוריות, לתקווה ולהתחלה מחדש.

בקהילות ישראל נשמר ראש חודש כיום מיוחד לנשים: יום של תפילה, מנוחה, בקשות אישיות,
הדלקת נרות, ביקור בקברי אמהות וצדיקות, סעודה משותפת, והימנעות ממלאכת הבית.  

מדוע נחשב ראש חודש לחגן של נשים

ראש חודש הוא היום הראשון של מולד הלבנה, וממנו מונים את ימי החודש ואת מועדי ישראל.
כבר בתורה הוא נזכר כיום מיוחד, ולימים קיבל מקום ייחודי גם בעולמן של נשים.
חז"ל קשרו בין נשים לבין ראש חודש דרך סיפור חטא העגל.
כאשר ביקשו הגברים את תכשיטי הזהב לצורך עשיית העגל, הנשים לא מיהרו להיענות.
משום כך, ניתן להן ראש חודש כיום מיוחד, יום טוב משלהן והזכות להתחדש כמו הלבנה.

מסורות נוספות קושרות את ראש חודש גם למעשה המשכן: הנשים לא השתתפו בחטא העגל,
אך כן תרמו בנדיבות לב לבניין המשכן. המשכן הוקם באחד בניסן, ראש לכל החודשים,
ומתוך כך התחזק הקשר בין ראש חודש לבין מעמדן הרוחני של נשים.
רבי יוסף חיים מבגדד, ה"בן איש חי", מסביר שבראש חודש לנשים יש מעמד מיוחד,
ואף הדגיש שבעניין זה הנשים הן עיקר יותר מן האנשים, משום שראשי החודשים
ניטלו מן הגברים בעקבות חטא העגל וניתנו לנשים.

עדות מרתקת מצויה בספר מלכים, בסיפורה של "האישה הגדולה" מִשוּנֶם.
לאחר שנים של עקרות, ברך אותה הנביא אלישע, ואכן נולד לה בן.
הילד גדל, אך יום אחד, בהיותו בשדה עם אביו, התעלף ומת.
ה"אישה גדולה" מִשוּנֶם קראה לאישה בשדה לרתום את האתון, כדי שתוכל לבקר אצל איש האלוהים.
והנה, תוהה האיש "וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אַתּ הֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם? לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?! וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם!" 
מנהגה של השונמית היה ללכת בראשי חודשים ובשבתות אל הנביא. ברור שלא היתה יחידה בכך.
ייתכן שנשים היו נאספות יחד, ללא משפחותיהן בחצרו של "איש האלוהים".
על מנהגן במהלך הביקור אין לנו מקורות. אולי למדו איתו. ואולי ישבו בקרבתו ושרו ולמדו עם עצמן
וציינו את המועד כשנוכחותו של הנביא שורה עליהן.

הלבנה, הנשים וסוד ההתחדשות

ייתכן שיותר מכל מועד אחר, ראש חודש מבטא את הקשר בין הזמן לבין חיי הנפש. הלבנה מתמעטת, נעלמת, וחוזרת ומופיעה. גם חיי האדם, ובמיוחד חיי נשים, נעים לעיתים בין התמעטות להתחדשות, בין שבר לתקווה, בין העלם להופעה מחודשת. משום כך נשמר ראש חודש כיום של הקשבה פנימית, של עצירה, של תפילה ושל תקווה. לא רק כיום הלכתי, אלא גם כזמן של לב.

מנהגי נשים בראש חודש 

בקהילות רבות שמרו נשים על מנהגים ייחודיים לראש חודש, והעבירו אותם מאם לבת.
על אף המרחק בין הקהילות, אפשר לזהות דמיון מרגש בין המנהגים שנשמרו ברחבי העולם היהודי.
אחד הביטויים המובהקים לכך הוא הימנעות ממלאכה. כבר בתלמוד הירושלמי נזכר מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש, ונאמר עליו שהוא "מנהג טוב ונכון". בחלק מן הקהילות נמנעו נשים בעיקר ממלאכות כמו טוויה, תפירה ורקמה, ובמקומות אחרים חדלו גם ממלאכות הבית או ממלאכה לפרנסה.
סבתי חנה משיח ז"ל שנולדה באפגניסטאן ועלתה לירושלים ב-1920 נהגה שלא לעבוד עבודות בית,
לבשה בגדי חג, הדליקה נר והלכה לבית הכנסת יחד עם חברותיה.
בקהילות אשכנז כונה ערב ראש חודש לעיתים "יום כיפור קטן", ואילו בקהילות ספרד והמזרח כונה היום "משמרת ראש חודש" או "משמרת החודש". נשים רבות הפכו את היום למרחב של סליחה, תפילה ודיאלוג אינטימי עם בורא עולם.

נשים בעדות ישראל

אחד הדברים המרגשים בראש חודש הוא האופן שבו נשים בקהילות רחוקות כל כך שמרו
על גרעין דומה של מנהג, אף שכל קהילה נתנה לו את צבעה המיוחד.

בכורדיסטן נהגו נשים להדליק נרות לכבוד ראש חודש ולאפות לחם דק מיוחד.
בבבל נהגו נשים להדליק שני נרות בליל ראש חודש, כדי להבדיל את היום מיום חול.
בתוניסיה נהגו נשים לבקר בערב ראש חודש בבתי הקברות, ובליל ראש חודש הדליקה בעלת הבית
את מתלה הנרות והכינה למחרת סעודה חגיגית.
בלוב נהגו נשים להשתטח על קברי קרוביהן, להדליק נר ולערוך סעודה מיוחדת,
ובזמן שהנר דלק נמנעו ממלאכות מסוימות.
במרוקו נהגו נשים רבות להדליק נר עם צאת הכוכבים, ולעיתים גם בבוקר,
ולהקדיש את הזמן לתפילה ובקשות.
באשכנז נהגו נשים להדליק נרות, ללבוש בגדי חג, ולעיתים גם להימנע ממלאכות מסוימות.
בארץ ישראל נודע ראש חודש כיום חגיגי במיוחד, ובו נשים נהגו לפקוד את הכותל וקבר רחל,
לערוך סעודות ולהקדיש את היום לתפילה.

למרות ההבדלים בין הקהילות, חוזר בכולן יסוד אחד משותף:
ראש חודש הוא לנשים זמן של עצירה, קדושה, תפילה והתחדשות.

מסעודה מזוז-קימחי נולדה בעיר גבס בתוניסיה ב1900. סבתה של חנה לדווין.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

ראש חודש ותפילת נשים

לאורך הדורות יצרו נשים סביב ראש חודש שפה רוחנית משלהן.
אחת הדמויות המרתקות בהקשר זה היא שרה רבקה רחל לאה הורוויץ, שכתבה פיוט ותחינה מיוחדים לברכת החודש. כתיבתה מלמדת על עולם תורני עשיר ועל רצון להעניק לנשים לשון תפילה ההולמת
את מעמד היום. בכך היא מבטאת אמת עמוקה: גם כאשר נשים לא עמדו במרכז המרחב הדתי הרשמי,
הן יצרו מתוכו ומתוככי חייהן שפה רוחנית נשית חיה.

בקהילות אשכנז נוהגות נשים רבות לומר בראש חודש את "שיר המעלות", תהילים קכ"ו,
פרק של געגוע, שיבה ותקווה:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת.
בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה.
אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה.
הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים….

בקרב יהודי המזרח מקפידות נשים על אמירת "ברכי נפשי", תהילים ק"ד,
המסיים את תפילת שחרית של ראש חודש וכולל את הלבנה והבריאה כולה:

בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה'.
ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.
עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה.
עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ.
תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה…

אפשר לראות בבחירת פרקים אלה ביטוי עמוק לתודעה הנשית של ראש חודש:
התחדשות, בריאה, תקווה, שיבה וגאולה.

ראש חודש חוזר אל נשים גם היום

בשנים האחרונות חוזר ראש חודש ותופס מקום מחודש בחייהן של נשים בארץ ובעולם.
נשים נפגשות בראשי חודשים כדי ללמוד, לשיר, להתפלל, לומר תהילים, לערוך סעודות אמנים, לברך זו את זו וליצור יחד מרחב נשי של רוח, זיכרון וחיזוק. יש המתכנסות סביב טקסטים נשיים,
יש האומרות תהילים, יש הלומדות דברי תורה, ויש העורכות סעודה חגיגית שהלב שלה הוא ברכה, הודיה ועניית "אמן".
כך שב ראש חודש להיות לא רק מועד בלוח השנה, אלא גם מרחב נשי חי של התחדשות.

נשים רבות מאמצות ממנהגי העבר ומוסיפות משלהן:

• להדליק נר לכבוד ראש החודש
• ללבוש בגד חג או תכשיט מיוחד כסמל להתחדשות
• להימנע ממלאכות מסוימות, במיוחד טוויה, תפירה ורקמה
• לומר פרקי תהילים, במיוחד "שיר המעלות" או "ברכי נפשי"
• לבקר בקברי אמהות וצדיקות ולהתפלל
• לערוך סעודה משפחתית קטנה לכבוד היום
• לבקש בקשות אישיות לחודש החדש

ראש חודש מזכיר לנו כי ההתחדשות איננה רק עניין של זמן, אלא גם דרך חיים.
נשים ידעו לשמור את סודו של היום הזה במשך דורות, בבית, בתפילה, במנהג ובזיכרון.
וגם היום, עם מולד הלבנה, חוזרת ונפתחת האפשרות להתחיל מחדש.
ראש חודש מלמד אותנו שגם כאשר הלבנה מתמעטת היא עתידה לשוב ולהאיר,
וגם מתוך שבר וצמצום אפשר להתחיל מחדש.

מקור הערך

הערך מתבסס על הפרק "ראש חודש – חגן של הנשים" מתוך הספר מנהג נשים, ידיעות ספרים, עליזה לביא, 2008.

האם יש מנהג ראש חודש שקיבלת מאמא או מסבתא? נשמח שתשתפי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.