שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

תפילת הגשם וזכות אמהות: מקומן של נשים במסורת

מאת: ד"ר עליזה לביא

משלמה ארצי לתפילת שמיני עצרת: המים כחוט מקשר

״את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים״.

את המילים האלה כתב אבי קורן, שזכיתי לעבוד איתו ולהכירו. הוא סיפר לי פעם שהשיר ״אנחנו לא צריכים״ איננו באמת שיר על גשם. הוא נולד מתוך כאב המלחמה והגעגוע לחבר שלא שב.
שלמה ארצי, שבאלבומו הראשון נכלל השיר, כתב לאחר מותו של קורן כי היה גאה כל חייו ברגע הכתיבה הנדיר שבו נכח, ובכך שהשיר הפך ל״נכס צאן ברזל בשירת הארץ״. אולי לא במקרה שיר המבקש גשם הפך אצלנו גם לתפילה על מים, על חיים, על בית ועל תקווה.

בשמיני עצרת נאמרת תפילת הגשם בקהילות ישראל ברחבי העולם, גם במקומות שבהם האקלים שונה לחלוטין מזה של ארץ ישראל. בהזכרת ״משיב הרוח ומוריד הגשם״ מסמן לוח התפילה היהודי את העונות
של הארץ. יש בכך ביטוי עמוק לכך שהזמן היהודי אינו רק זמן, הוא גם געגוע וזיכרון של מקום.
לצד נוסח התפילה הקדום התפתחו במהלך הדורות מסורות פיוט שונות סביב בקשת הגשם.
אין נוסח פיוט אחיד לכל העדות, אך מוטיב חוזר הוא הפנייה אל הקב״ה בזכותם של דורות קודמים.
במנהג אשכנז מוכר הפיוט ״זכור אב נמשך אחריך כמים״, שבו המים נעשים חוט ספרותי המחבר את אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן והשבטים אל הבקשה העכשווית: שנה של חיים, ברכה ושפע.

בזכותן ירדו גשמים: מקומן הנשכח של נשים במקורות

וכאן מתעוררת אצלי כבר שנים שאלה: היכן הנשים?

הרי התבוננות בעקבות המים במקרא ובחז״ל מוליכה אל נשים הניצבות שוב ושוב ליד הבאר, המעיין והיאור. רבקה מתגלה ליד הבאר, רחל פוגשת שם את יעקב, בת פרעה מושה את משה מן המים, ומרים כרוכה במים כמעט מראשית הופעתה. אצל מרים החיבור אפילו מפורש. במסכת תענית נאמר: ״שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן משה ואהרן ומרים, ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם… באר בזכות מרים״.
הגמרא אף קושרת בין מותה של מרים לבין הפסוק הבא אחריו: ״ולא היה מים לעדה״. כלומר, המסורת התלמודית אינה רק מציבה את מרים בסיפור המים, אלא מייחסת לזכותה מקור מים שניתן לכלל ישראל.

הדבר בולט עוד יותר בסיפורם של אבא חלקיה ואשתו במסכת תענית. בשעת בצורת באים חכמים אל אבא חלקיה כדי שיבקש רחמים על הגשם. הוא ואשתו עולים לגג, הוא עומד בזווית אחת והיא בזווית אחרת, ומתפללים. ואז מספרת הגמרא כי העננים עלו תחילה דווקא מן הצד שבו עמדה אשתו.

כאשר החכמים שואלים מדוע, אבא חלקיה מסביר שהיא נותנת לעני לחם ממש, ולכן הנאתו מיידית,
בעוד הוא נותן כסף, שהנאתו אינה מיידית. הסיפור מוסיף גם שהיא התפללה על אנשי השכונה החוטאים שישובו בתשובה, בעוד הוא ביקש שימותו.

זהו מקור שקשה להפריז בחשיבותו לענייננו. בשעת מצוקה ציבורית של בצורת, כאשר התפילה לגשם נועדה לטובת הכלל, חז״ל מספרים דווקא על אישה שתפילתה קודמת להיענות. לא רק מפני שגם היא מתפללת, אלא מפני שזכויותיה, החסד שלה והרחמים שהיא מבקשת על אחרים, הם בעלי משקל לפני הקב״ה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

התפילה של לאה שקדיאל

בספרי תפילת נשים הבאתי את הפיוט שחיברה לאה שקדיאל לקבוצת תפילה בירוחם.
שקדיאל סיפרה שביקשה לכתוב פיוט על פי המתכונת המסורתית של תפילת הגשם,
אבל כזה ״שכולו נעזר בדמויות נשים בלבד, ורק כאלו הקשורות ממש במים״.

היא פותחת ברבקה:
״זְכוֹר אֵם אֲשֶׁר בְּכַדָּהּ שָׁאֲבָה
לָעֶבֶד וְלַגְּמַלִּים מַיִם״
ובהמשך מופיעות רחל, בת פרעה, מרים ואשת אבא חלקיה.
על מרים היא כותבת:
״בִּזְכוּתָהּ הָלְכָה בַּמִּדְבָּר עִם הָעָם אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּאֵר מָיִם…
בְּצִדְקַת מִרְיָם חוֹן חַשְׁרַת מָיִם!״
ועל אשת אבא חלקיה:
״זְכוֹר צַדִּיקָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם…
עָלָה הֶעָנָן מִזָּוִית שֶׁלָהּ…
בַּעֲבוּר אֵשֶׁת אַבָּא חִלְקִיָה אַל תִּמְנַע מָיִם!״

לא תוספת מודרנית, אלא חזרה למקורות: כוחן של נשים בשעות משבר

זהו בדיוק לבו של המחקר ושל המסע להחזרת תפילת נשים. אין כאן ניסיון ליצור מסורת חלופית, וגם לא רק בקשה לייצוג מאוזן יותר. השאלה עמוקה יותר: כשאדם עומד לפני בורא עולם ומבקש רחמים, חיים וגשם עבור הציבור כולו, את זכויותיהם של מי הוא מזכיר ומעמיד לפניו?
המסורת היהודית מכירה היטב ברעיון של זכות הדורות הקודמים. תפילות ופיוטים פונים אל זכות האבות, אל זכותם של צדיקים ואל מעשיהם של מי שקדמו לנו. אבל המקורות עצמם מלמדים שיש נשים שזכותן עומדת לישראל לעד: מרים, שבזכותה ניתנה הבאר, אשת אבא חלקיה,
שתפילתה הקדימה להביא את העננים, ונשות דור מצרים שעליהן קבעו חז״ל: ״בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים״.

זו איננה תוספת מודרנית למערכת מושגים עתיקה. רעיון זכותן של נשים לטובת הכלל כבר מצוי בלב המקורות. ולכן, כאשר תפילת הגשם מזכירה לפני בורא עולם את זכויותיהם של הדורות שקדמו לנו, יש מקום לשאול לא רק מי נעדרות, אלא גם אילו זכויות נשמטו מן הזיכרון הליטורגי. אמהות האומה, הנביאות, המצילות, הנשים הצדקניות וגם נשים ששמן לא נשמר, אינן שחקניות משנה בסיפור. המקורות עצמם מייחסים להן זכות, תפילה וחסד שפעלו לטובת הכלל, במים, בהצלה ובגאולה. לכן, בשעה שבה אנו מבקשים גשם עבור הציבור כולו, ראוי לזכור גם אותן,
ולהזכיר לפני בורא עולם גם את זכותן.

תפילת הגשם מזכירה לנו שהמים נושאים יותר ממשמעות אחת: חיים, חסד, תלות, זיכרון ותקווה. וכשחוזרים אל המקורות במבט רחב יותר, אנו למדים שלצד זכות האבות עומדת זכות האמהות, ולצדן נשים רבות שפעלו, הצילו, התפללו ונשאו את העם בשעותיו הקשות.

ואולי משום כך הבקשה העל-זמנית ״את הגשם תן רק בעיתו״ ממשיכה להדהד לנו כתפילה
על מים, על חיים, על בית ועל תקווה.

מקורות:
פורסם באתר עולמות, אוניברסיטת בר-אילן.
תלמוד בבלי, תענית ט ע״א.
תלמוד בבלי, תענית כג ע״ב.
תלמוד בבלי, סוטה יא ע״ב.
במדבר כ, א־ב.
בראשית כד.
בראשית כט.
שמות ב.
הפיוט ״זכור אב נמשך אחריך כמים״, תפילת הגשם, מנהג אשכנז.
לאה שקדיאל, פיוט לתפילת הגשם, בתוך: עליזה לביא, תפילת נשים, 2005.

האם יש אישה שזכותה ומעשיה מהווים עבורכם השראה ו"באר מים" בזמנים של משבר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.