באתר זה אנו משתמשים בפונט מיוחד שנוצר מכתב ידה של רב"ט נועם אברמוביץ ז"ל, שנפלה בשבעה באוקטובר במוצב נחל עוז בגיל 19.
נועם הייתה מנהיגה טבעית, חלמה להיות ראש ממשלת ישראל ולתקן את העולם. חבריה זוכרים אותה כ"אמא של החבורה" – תמיד נכונה לעזור ולהוביל. היא התעקשה לשרת בגזרה הכי מאתגרת כדי להיות משמעותית ככל הניתן.
הפונט נוצר במסגרת פרויקט "אות חיים" – יוזמה מרגשת שהופכת כתב יד של נופלים לפונטים דיגיטליים, כך שהמילים שלהם ממשיכות לחיות ולהשפיע.
כמו שנועם רצתה – גם אחרי שהלכה, היא ממשיכה לעשות טוב בעולם.
איך נראתה תפילה נשית יהודית לפני יותר ממאה שנה, כשהיא ליוותה אישה כמעט בכל תחנה בחייה?
בשנת 1915 פרסם משה ב׳ כלב בעיר טורנו-סוורין שברומניה את הספר ״תחינות רחל״, ספר תפילות שנועד, לדבריו, ללמד את בנות ישראל את מנהגי היהדות ואת התפילות. התחינות נכתבו בלאדינו באותיות לטיניות, ובספר שולבו גם פסוקים מן המקרא, בדרך כלל בתעתיק ובתרגום. כבר מן המבנה של הספר אפשר לראות עד כמה רחב היה עולם התפילה של נשים. התפילה לא הוגבלה לבית הכנסת, אלא ליוותה את חיי היום-יום, את הבית, את המשפחה ואת מעגלי החיים.
הספר כולל חמישה חלקים:
תפילות לימי השבוע, ובהן תפילה לפני השינה ותפילה להפרשת חלה ביום שישי.
תפילות לשבת, ובהן תפילה להדלקת נרות, תפילות הקשורות לקריאת התורה ותפילה לשלום המלכות.
תפילות לחגים ולצומות, מפסח ועד פורים.
תפילות לרגעי חיים שונים, ובהן נישואין, היריון, לידה, הגעת ילד לגיל מצוות ותפילות לגשם.
תפילות לחולי, לאבל ולקבורה, ובהן תפילות לרפואת בני משפחה ולהקשרים של פרידה ומוות.
כך נחשף עולם שבו התפילה אינה רק טקסט קבוע שנאמר בזמן קבוע. היא מלווה את האישה בתוך המציאות עצמה.
איך בנויה תחינה?
לכל התחינות בספר יש מבנה דומה: כותרת המתארת את הרגע או הצורך, לאחריה פסוק מן המקרא, בדרך כלל בתעתיק ובתרגום, ואז גוף התחינה. התפילה נפתחת בפנייה אל הקדוש ברוך הוא, ממשיכה בבקשה אישית מתוך ענווה ואמונה, ולעיתים משולבים בה פסוקים נוספים. כל תחינה מסתיימת במילה ״אמן״. המתכונת הזאת מעניינת במיוחד משום שהיא לוקחת את שפת המקרא והופכת אותה לשפה אישית של אישה, ברגע ממשי בחייה.
השער של ספר התחינות. משלי ו', כ': "נְצֹ֣ר בְּ֭נִי מִצְוַ֣ת אָבִ֑יךָ וְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁ תּוֹרַ֥ת אִמֶּֽךָ" בני, ציית כדי לשמור את חוקי אביך, ואַת בתי, אל תבטלי את תורת אִמֵּךְ
כשהפרשת חלה הופכת לרגע של תפילה
אחת התחינות בספר נאמרת בעת הפרשת חלה.
Oracion cuando toma la Hala "תפילה כאשר מפרישים חלה"
הפסוק הפותח:
Schaal vayave selav, velehem schamayim yasbiem.
תהלים ק"ה, מ': "שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם." (תהלים ק"ה, מ')… אלי הגדול והכול-יכול,
ביראה גדולה אני באה לשאת אליך את תפילתי בשעה שאני מפרישה את החלה, לקיים את המצווה שציווית אותנו בתורתך, כפי שנאמר מפי משה: "מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה…"
אלי הקדוש, כשם שאני מבקשת לקיים את מצוותיך, רחם עליי ופרוש את ברכותיך על משפחתי….
נוסח תפילה על ביתה, משפחתה, פרנסתה וברכת מעשי ידיה. זהו בדיוק החיבור המוכר לנו שוב ושוב במסורות נשים: פעולה יומיומית הופכת לרגע של עצירה, בקשה ומשמעות.
הצטרפו אלינו
קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית
עם ד"ר עליזה לביא
גם ברכת הכוהנים הופכת לתפילה אישית
בספר מופיעה גם תפילה הנאמרת בשעת ברכת הכוהנים. כאן ברכה ציבורית עתיקה מקבלת קול אישי: האישה מבקשת את הברכה על עצמה, על בעלה, על ילדיה ועל בני ביתה.
ברכת הכהנים בספר
Oracion cuando bendizian los Coanim
"תפילה כאשר הכוהנים מברכים"
פתיחה על פי במדבר ו, כז:
Vesamu et schemi al bene Israel, vaani avarechem.
כלומר:
"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם."
יְבָרֶכְךָ
O Padre Santo! bendizimos en esta ora, siendo onde Ti, esta el manadero de las bendiciones, de arregalarmos la vida y la salud.
Bendizimos O Santo Dio! ofreciendonos la buena vintura, y alegramos en nuestra existencia.
Bendizimos O Dio! a mi, a mi Marido, a mis queridos ijos y ijas, junto con toda la familia.
כלומר, בתרגום חופשי:
אב קדוש, ברכנו בשעה הזאת, כי ממך מקור הברכות, החיים והבריאות.
ברך אותנו במזל טוב ובשמחה בחיינו.
ברך, אלוהיי, אותי, את בעלי, את בניי ובנותיי האהובים ואת כל משפחתי.
וְיִשְׁמְרֶךָ
Guardamos O Dio! de todo lo que es primorozo de mamparamos y alegramos.
Guardamos Poderozo! de no encuentrar, no ansias, ni hazinuras, y ningun dezastro.
Guardamos de no caer en poder de nuestros enemigos, salvamos de rejistos y persecuciones insuportables.
שמור עלינו, אלוהינו, מכל רע.
שמור אותנו מדאגה, ממחלה ומאסון.
שמור שלא ניפול בידי אויבינו, והצל אותנו מרדיפות קשות.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ
Arelumbre mi Dio! tus caras sovre nosotros, visitandonos con tu salvacion.
Aclara el nuestro destino, dando tus bendiciones en los Cielos y en la Tierra.
האר, אלוהיי, פניך עלינו והושיענו.
האר את דרכנו ותן את ברכותיך בשמים ובארץ.
וִיחֻנֶּךָ
Tu engraciamiento O Dio! es la nuestra contentes, de ser engraciados en tus ojos.
Engraciate mi Dio! de mi, y de todos los que arrogo a Ti…
חסדך, אלוהיי, הוא שמחתנו. חון אותי ואת כל מי שאני מבקשת עליהם לפניך.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ
התחינה מבקשת שאלוהים יקבל ברצון את תפילתה ומעשיה, ויראה לה את חסדו.
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם
O Dio Grande y Poderozo! Paz y repozo es el sustenimiento del mundo. Paz y salud es que requero en mi oracion…
אל גדול ורב כוח, השלום והמנוחה הם קיומו של העולם. שלום ובריאות אני מבקשת בתפילתי.
והתפילה מסתיימת בבקשה שברכת האל תשרה "בכל מעשי ידי", ובמילה אמן.
כך טקסט מקראי מוכר עובר מן המרחב הציבורי אל תוך חיי המשפחה. האם אינה רק עומדת ומקבלת
את ברכת הכוהנים. היא לוקחת כל מילה של הברכה והופכת אותה לתפילה אישית על עצמה, בעלה, ילדיה, משפחתה, בריאותם והגנתם.
ומה מיוחד דווקא ב״תחינות רחל״?
פרופ׳ אורה (רודריג) שורצולד, שחוקרת את הספר, מציינת כי אמנם לאורך השנים נדפסו ספרי תחינות בעברית, ביידיש ובאיטלקית-יהודית, אך ״תחינות רחל״ הוא הספר היחיד הידוע בלאדינו. לדבריה, ייחודו הוא גם בהיקף הרחב במיוחד של המצבים שהוא מכסה, מן השנה היהודית
ועד למעגל החיים, מן הלידה ועד הקבורה, וגם מצבים כמו חולי ואף תפילה לבן שגויס.
הרוחב הזה מאפשר לנו לראות משהו גדול יותר:
עולמה הרוחני של האישה היהודייה לא התקיים רק בבית הכנסת.
הוא היה שזור בתוך חיי היום-יום שלה.
מאה ועשר שנים אחרי שהספר הודפס, לא כל מילה ולא כל תפילה מתאימות בהכרח לחיים שלנו היום. אבל עצם קיומו מזכיר לנו דבר חשוב:
נשים יהודיות לא רק קיבלו מסורת, הן גם השתמשו בה, עיצבו אותה, תרגמו אותה לשפת חייהן והפכו אותה לכלי להתמודד עם שמחה, פחד, לידה, מחלה, משפחה ואובדן.
העבר שלנו הוא לא ארכיון. הוא אוצר של כלים לכאן ולעכשיו.
המחקר והמהדורה החדשה
הספר עתיד להתפרסם במהדורה מחקרית הכוללת תעתיק, תרגום לאנגלית ומחקר על ייחודו. מר מוריס כלף, נכדו של משה כלב, תעתק את הספר ותרגם אותו לאנגלית; ד״ר קטיה שמיד ערכה וכתבה הקדמות; ופרופ׳ אורה (רודריג) שורצולד חוקרת את ייחודו של הספר.
המידע והמחקר לערך זה נמסרו באדיבות פרופ׳ אורה (רודריג) שורצולד, המחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות ומכון סלטי לחקר הלאדינו, אוניברסיטת בר-אילן.
איזו פעולה שגרתית ביום-יום שלכם הייתם רוצים להפוך לרגע של חיבור ותפילה אישית?
פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים. היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה). הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.
התרמיל היהודי הוא מדריך מרתק ומקיף למסע בר-המצווה, המעניק לנער ולמשפחתו הצצה אל השכבות התרבותיות, המסורתיות וההגותיות של אירוע משמעותי זה. הספר מאגד בתוכו עשרות טקסטים, תפילות ומנהגים ממקורות יהודיים לצד סיפורים אישיים ופרשנויות של כותבים עכשוויים.
ב-1855 כתבה רבנית משכילה מצ’כיה עשרות תפילות יהודיות והייתה לאישה הראשונה שפרסמה ספר תפילות לנשים ולנערות בשם שעות התייחדות, מתוך רצון להשיב נשים אל עולם התפילה היהודי. הספר שעות התייחדות (1855) היה רב מכר חוצה יבשות ועבר מאם לבת בירושה.
מנהג נשים מזמין למסע מרתק בעקבות מסורות וטקסים ממגוון הקהילות, המועברות מדור לדור. באמצעות תיעוד נדיר, הוא מחזיר לחיינו עולם שכמעט ואבד, ומאיר את תפקידן הייחודי של נשים בשימור היהדות ובהנחלתה.
הספר עכשיו תורך הוא הזמנה לגלות את הקול הייחודי שבך ולהעניק לך כוח וביטחון. דרך סיפורי חיים מרגשים על נשים מנהיגות, חוכמת האמהות והגשמת חלומות, הוא מעניק השראה וכלים למנהיגות, למסעות, לנאומים, לטקסים וליצירת שינוי בכל גיל.