מימי האינקוויזיציה ועד הנרייטה סאלד, דמותה של אסתר כמנהיגה אמיצה שימשה השראה לנשים יהודיות. הרוח הזו פועמת גם כיום בנשים המבקשות לקרוא את המגילה שהיא עומדת במרכזה.
נערה יתומה, בת לשושלת של מגורשים מירושלים, נקלעת לארמון של מעצמה זרה. אסתר, הדסה, עוברת תהליך עמוק של שינוי וצמיחה. למול עיניהם המשתאות של קוראי המגילה בחג המתקרב, הופכת הגיבורה המרכזית ממלכת יופי פסיבית וצייתנית למנהיגה מצווה, המביעה דעתה נחרצות, מתנה תנאים ומעצבת אסטרטגיה.
"וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א), מעיד הכתוב על השינוי. הגיבורה לובשת מלכות, תרתי משמע, ניצבת בפני המלך ואומרת את דברה. ודבריה נשמעים. מחלחלים. משפיעים. מצילים. משמעותיים.
כה רבה הייתה חשיבות מעשיה, שעל פי המדרש "ערכה שולחנה בעולם הזה ובעולם הבא" (ילקוט שמעוני על ספר משלי). לאחר מכן היא הופכת למתעדת של המאורעות ואף למעצבת של זיכרון והשראה לדורות:
"וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף" (ט, כט).
בשנים האחרונות, נשים ונערות רבות עושות מעשה. ישנה התעוררות ניכרת בקרב בנות ישראל להתכנס לקריאת מגילה במנייני נשים. נשים רבות חשות שקריאה כזו מחזקת את השותפות שלהן בעבודת ה'.
קריאת מגילה לנשים נוכחת כיום ביותר ויותר קהילות, גם בכאלה שבעבר ניכרה בהן התנגדות לכך.
כבר לקראת חג הפורים תשס"ט לימד הרב עובדיה יוסף שנשים יכולות לקרוא את מגילת אסתר בפני כל ציבור של מתפללים, ואף להוציא ידי חובה את הגברים המאזינים להן.
השינוי מתרחב גם בעקבות השפעת הנוכחות של יותר ויותר צעירות שלמדו לקרוא מגילה בבית מאבא
או מסבא, ביוזמות קהילתיות, או שהן בוגרות מדרשות האוחזות בידע ובפרקטיקה. ישנם יותר ויותר גילויי הכלה והבנה בקהילות, שערות לשינוי החברתי ומאמצות את שנפסק בשולחן ערוך, שבו נקבע כי נשים יכולות להוציא נשים אחרות ידי חובתן כאשר הן קוראות עבורן.
מציאות החיים המשתנה, לצד התפתחותם של מניינים קטנים וקהילתיים, עודדה אף היא יותר נערות ונשים ללמוד את טעמי המקרא ולקחת על עצמן להשתתף בקריאה, מה שמגביר את הצורך ביותר בעלות קריאה.
אך התרחבות התופעה קשורה גם לתוכן המגילה ולגיבורה שבמרכזה: אישה לקחה אחריות אישית וציבורית, והובילה לשינוי. יש להכיר בכך שזהו מסר יהודי עמוק המעוגן בתנ"ך. אסתר נלחמה מתוך מעמד פגיע כפול: כאישה וכיהודייה.
