ילדה בת 8 שאלה שאלה ועדיין מחכה לתשובה.
ופרטי פגישתנו השבוע.
שלום לך,
"סבתא, שמת לב שבין השבטים אין אישה? למה?"
את השאלה הזאת שאלה נכדתה בת השמונה של לינדה טולדנו,
חברת קהילת תפילת נשים. לינדה שיתפה אותנו בשאלה והוסיפה בכנות:
"לא הייתה לי תשובה". ילדה בת שמונה מבחינה במי שנמצא ובמי שחסר – ושואלת.
השאלה שלה החזירה אותי לדמותה של רבקה שנפגוש בפרשת השבוע ושמעסיקה אותי כבר שנים.
רבקה היא אחת הדמויות העצמאיות והנחושות במקרא.
אנחנו פוגשים אותה ליד הבאר, מכירים את משפחתה
ורואים אותה עומדת בפני החלטה שתשנה את חייה:
לעזוב את ביתה ולצאת אל ארץ לא נודעת. כששואלים אותה אם תלך,
היא משיבה במילה אחת: "אֵלֵךְ". בצאתה לדרך היא זוכה לברכה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה".
רבקה, שזוכה למקום מרכזי במקרא, כמעט שאינה מופיעה
כדמות עצמאית בתפילות ובמנהגי נשים שאספתי לאורך השנים.
שמה לרוב מוזכר לצד ארבע האמהות.
כשנולדה עמית בתנו וחיפשתי דרך לציין את הולדתה בטקס,
נחשפתי למנהג מרגש. בקהילת יהודי רומא נוהגים לערוך טקס למתן שם לבת,
ובמרכזו הברכה שניתנה לרבקה בצאתה מבית אביה. התרגשתי.
ברכה שנאמרה לצעירה היוצאת אל עתיד לא ידוע נשמרה במשך דורות,
והפכה לברכה המלווה תינוקת בראשית חייה.
משמח לראות שיותר ויותר משפחות בוחרות לציין את הולדת הבת בטקס משפחתי וקהילתי.
לקום. ללכת. לדרוש. ולהעביר הלאה.
אני חוזרת לשאלה של נכדתה של לינדה. לא תמיד יש לנו תשובה מוכנה.
אבל לפעמים דווקא השאלה היא הזמנה לחפש, לגלות את הקולות שלא שמענו,
ולהמשיך את מה שהדורות שלפנינו השאירו לנו.
וזה קורה. לא מזמן הזמינה אותי גילה טל, חברת קהילת תפילת נשים,
לפגוש את נשות "אמהות עם מהות" במתן, קבוצת נשים שבוחרות ללמוד יחד
ולהכיר נשים פורצות דרך ביהדות ובציונות. נפגשנו לסדנה עם קלפי תפילת נשים.
כמה ימים לאחר מכן היא שיתפה שהעניקה לכלתה לעתיד את תפילת החמות
של שולמית אייזנבך, חסידת גור, מתוך הספר תפילת נשים.
ובשני הבא, ניפגש במפגש הקהילה שלנו
והפעם נארח את מיה שפילמן שתשתף אותנו במסע בעקבות גרייס אגילר,
הסופרת וההוגה היהודייה המרתקת מן המאה ה-19. נכיר את עולמה,
את חיפושיה אחר זהות ואמונה ואת המתנות שהשאירה לנו.
יום שני, 9 בנובמבר, כ"ט בחשוון, בשעה 20:00.
המפגש ללא עלות
קישור יישלח למייל ולקבוצות הוואצפ שעה לפני המפגש.
מחכה לכן,
עליזה
שבת שלום וסוף שבוע נעים.

