במאמרו "מגדר, פוסט-אורתודוקסיה והפרטה: התקבלותו של החיבור ‘תפילת נשים’ בציבוריות הישראלית”,
הסוציולוג פרופ׳ נסים ליאון בוחן את הצלחתו יוצאת הדופן של תפילת נשים ואת הדרך שבה הספר חצה גבולות של דתיות, מגדר, עדה וזהות.
ליאון מתאר את תפילת נשים כטקסט ליטורגי שהפך לחלק מארון הספרים הישראלי, ונכנס לבתי כנסת,
לבתי מדרש ולבתים דתיים וחילוניים.
"קשה להתעלם מיכולתו המוכחת של ‘תפילת נשים’ לצרף בצורה נינוחה, נגישה ובעיקר מזמינה,
ציבורים מגוונים".