שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

ללה סוליקה: הנערה שהפכה לזיכרון, פיוט ותפילה

מאת: לירז לכצ'קוב

סול חג'ואל, טנג'יר ופאס, מרוקו, 1817-1834

נערה יהודייה צעירה מטנג'יר הוצאה להורג בפאס בשנת 1834.
היא לא הייתה רבנית, מנהיגה או מחברת ספרים. לא נותר בידינו סידור שלה, תפילה שכתבה או כתב יד הנושא את קולה. אך כמעט מאתיים שנה לאחר מותה, שמה עדיין חי.

סול חג'ואל, שנודעה לימים בשם ללה סוליקה ו"סול הצדיקה", נעשתה בזיכרון יהודי מרוקו לדמות של אמונה, מסירות נפש ונאמנות לזהות היהודית. נכתבו עליה קינות ופיוטים, סיפורה עבר מדור לדור,
וקברה בפאס הפך למוקד של תפילה ועלייה לרגל. זהו סיפורה של נערה אחת, אבל גם סיפור על הדרך שבה זיכרון יהודי נבנה: כיצד אירוע של פחד ואובדן מקבל עם השנים מילים, מנגינות, מנהגים ומשמעות.

נערה יהודייה מטנג'יר

סול חג'ואל נולדה בטנג'יר בשנת 1817 לחיים ושמחה חג'ואל. על פי המסורות שנכתבו עליה,
אביה היה סוחר ותלמיד חכם, ובבית המשפחה התקיים לימוד תורה. בהיותה נערה הואשמה כי קיבלה עליה את האסלאם ולאחר מכן חזרה בה. סוליקה עצמה הכחישה שהתאסלמה. האשמה הייתה חמורה.
מי שנתפס כמי שקיבל את האסלאם ולאחר מכן עזב אותו יכול היה להיחשב "מֻרְתַד", מי שחזר בו מן האסלאם.
סוליקה הועמדה למשפט, נכלאה ולבסוף הועברה לפאס, מקום מושבו של הסולטאן.
על פי העדויות והמסורות השונות, הופעל עליה לחץ כבד להתאסלם. הובטחו לה חיים, הגנה, עושר ונישואים, ומנגד הוצבו בפניה איומים ועונש מוות. סוליקה עמדה בסירובה.
המשפט שהפך מזוהה עמה בזיכרון הוא: "נולדתי כיהודייה ואמות כיהודייה."

איננו יכולים לדעת בוודאות אם אלה היו מילותיה המדויקות. אבל עצם העובדה שהמשפט נשמר והועבר בשמה מלמדת כיצד ביקשה הקהילה לזכור אותה: נערה צעירה, חסרת כוח ומעמד, המתעקשת לקבוע בעצמה מי היא. בכ"ז באייר תקצ"ד, 5 ביוני 1834, הוצאה סוליקה להורג בעריפת ראש בפאס.
היא הייתה אז כבת שש עשרה או שבע עשרה.

ומה באמת קרה?

כאן הופך סיפורה של סוליקה למרתק עוד יותר. אין בידינו גרסה אחת, אחידה ומוסכמת,
לכל פרטי הפרשה. כבר במאה ה-19 נכתבו עליה תיאורים שונים: דיווחים דיפלומטיים, עדויות של נוסעים, יצירות ספרותיות ומסורות יהודיות. בחלק מן הגרסאות מופיעה שכנה מוסלמית בשם טאהרה שטענה שסוליקה התאסלמה, באחרות מופיע צעיר מוסלמי שרצה לשאת אותה, ובהמשך נוספו לסיפור פרטים דרמטיים נוספים.
המקורות גם אינם מספרים כולם באותו אופן כיצד החלה הפרשה ומה בדיוק התרחש במשפט.
העבודה שנכתבה במסגרת הקורס "תפילת נשים" על יד לירז לכצ'קוב, מרכזת כמה מן הגרסאות הללו ומצביעה על הפער שבין התיעוד ההיסטורי לבין הסיפור כפי שהמשיך לחיות בזיכרון הקהילתי.
הפער הזה אינו חולשה בסיפור. להפך. הוא מאפשר לנו לשאול לא רק מה קרה לסוליקה,
אלא גם מה ביקשו הדורות הבאים לומר באמצעות סיפורה.

ז'ולייט חסין: בין סוליקה ההיסטורית לסוליקה של הזיכרון

מקום מרכזי בחקר הפרשה שמור לפרופ' ז'ולייט חסין, שהקדישה לדמותה של סוליקה מחקר מקיף בספרה "סוליקה הצדקת, הרוגת המלכות".

סוליקה הצדקת הרוגת המלכות, ספרה של פרופ' ז'ולייט חסין

תרומתה של חסין משמעותית במיוחד משום שהיא אינה מסתפקת בניסיון לשחזר את אירועי שנת 1834.
היא אוספת ומשווה בין העדויות השונות, התיאורים הדיפלומטיים, כתבי הנוסעים, הספרות האירופית, המקורות היהודיים, הקינות, הפיוטים והשירים שנוצרו סביב סוליקה. מתוך השכבות הללו היא מאפשרת לראות שני סיפורים בו בזמן:
סול חג'ואל ההיסטורית, הנערה שהוצאה להורג בפאס, ו"ללה סוליקה"
של הזיכרון, הדמות שהלכה ונבנתה לאחר מותה.

המחקר של חסין מראה כיצד אירוע טראומטי אינו נשאר רק פרק היסטורי. הקהילה מספרת אותו מחדש, מעניקה לו דימויים, משווה את הגיבורה לדמויות מוכרות, כותבת עליה שירים וקינות, ולבסוף יוצרת סביבה מרחב של קדושה וזיכרון. העבודה של לירז מציגה את ספרה של חסין כמחקר המרכזי והמקיף בפרשה ומדגישה את חשיבותו להבנת המעבר מקורבן היסטורי לדמות מופת. במובן הזה, מחקרה של חסין נותן לנו מפתח חשוב: הוא מלמד שהשאלה אינה רק מי הייתה סוליקה, אלא גם מי נעשתה סוליקה עבור הדורות שבאו אחריה.

מסול חג'ואל ל"סול הצדיקה"

מותה של סוליקה לא היה סוף הסיפור. הקהילה היהודית בפאס פעלה להבאת גופתה לקבורה יהודית.
היא נקברה בבית העלמין היהודי בעיר, ושמה החל לקבל משמעות חדשה.
סול חג'ואל נעשתה "סול הצדיקה". השם "ללה סוליקה" עצמו מספר משהו על התהליך הזה.
"ללה" הוא תואר כבוד במרחב המרוקאי, תואר של גבירה מכובדת. נערה יהודייה צעירה מטנג'יר הפכה לדמות שהזיכרון הקהילתי עטף בכבוד ובקדושה.
קברה בפאס נעשה מוקד עלייה לרגל, וסביבה התפתחה מסורת של תפילה ובקשה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

מקינה לפיוט, ומפיוט לתפילה

הדרך שבה זכרו את סוליקה נשמרה גם בטקסטים שנוצרו לאחר מותה.
בתחילה באה הקינה. קינות עממיות בערבית-יהודית סיפרו על הנערה הצעירה, על המשפט ועל מותה. הן אפשרו לקהילה לבטא את ההלם ואת הכאב. אחר כך השתנתה השפה. סוליקה כבר לא הייתה רק נערה שנהרגה, היא נעשתה "הצדקת", דמות של גבורה ואמונה. משוררים ופייטנים כתבו עליה פיוטי שבח בעברית והעמידו את עמידתה כמקור של גאווה וחוסן.
בין החיבורים שנקשרו בדמותה מזכירה העבודה קינה המיוחסת לרבי יעקב אבוחצירא,
"את גודל שבח נערה אשריה אספר", את הפיוט "אשריך ישראל בקרבך נוססה" של רבי יעקב בירדוגו,
וכן קינה של עמרם אמאר המתארת את סבלה ומסירות נפשה.
ולבסוף התרחש עוד מעבר. לא רק סיפרו עליה ולא רק שרו עליה, אלא באו לבקש בזכותה.

אמילי עמרוסי וקובי אוז, קבר סוליקה, מרוקו, 2022.

נוהגים לעלות אל קברה, להדליק נר ולבקש ישועה. בזיכרון הקהילתי נקשרה סוליקה במיוחד בבקשות לזיווג, לפריון ולהגנה. “מקום מסוגל לתפילות", שיתפה העיתונאית והסופרת אמלי עמרוסי. "ביקרתי שם ב-2022 עם קובי אוז וקבוצה מטעם מכון שחרית, ונדמה לי ששמעתי את שערי השמים חורקים בהיפתחם”.

כך אפשר לראות תנועה מרתקת –  מקינה, לפיוט, לתפילה.
העבודה של לירז לכצ'קוב, שנכתבה במסגרת הקורס "תפילת נשים",
הציעה להסתכל על התהליך הזה דווקא דרך עולם התפילה: סוליקה לא הייתה מחברת של תפילה, אבל היא נעשתה נושא לתפילה ומקור
של השראה רוחנית, ובעקבותיה נוצרו קינות, פיוטים ומנהגי תפילה.
סוליקה לא השאירה אחריה תפילה. היא השאירה אחריה סיפור שהפך לתפילה. במשך הדורות נקשרו בסוליקה גם סיפורים דרמטיים יותר.
אחד המוכרים שבהם מספר שביקשה סיכות כדי להצמיד את בגדיה לגופה ולשמור על צניעותה גם בשעת מותה. גרסאות אחרות מספרות על בן הסולטאן שהתאהב בה,
על חכם יהודי שהתבקש לשכנעה לוותר כדי להציל את הקהילה, ואפילו על פרש מוסלמי שהושפע מאמונתה. אין בידינו בסיס היסטורי מוצק לכל הפרטים הללו, ובמקורות המוקדמים סוליקה מתוארת כמי שהוצאה להורג בעריפת ראש.

אבל גם לסיפורים המאוחרים יש ערך. לא כעובדות היסטוריות בהכרח, אלא כחלונות אל הזיכרון.
כאשר דורות חוזרים שוב ושוב אל הצניעות שלה, אל סירובה להיכנע ואל עמידתה מול בעלי כוח,
הם מלמדים אותנו אילו ערכים ביקשו לראות בה ואילו מסרים ביקשו להעביר לבניהם ובעיקר לבנותיהם. האגדה, במקרה הזה, איננה רק שאלה של "קרה או לא קרה".
היא חלק מן הדרך שבה הקהילה עיצבה לעצמה גיבורה.

בין צניעות לבחירה

הזיכרון המסורתי מדגיש מאוד את צניעותה של סוליקה ואת יופייה. אבל אפשר להקשיב לסיפור שלה
גם בדרך נוספת. שוב ושוב אומרים אנשים בעלי כוח לסוליקה מי היא: מוסלמית, מומרת, כלה אפשרית,
אישה שניתן לפתות, לאיים עליה או להגדיר עבורה את עתידה.

והיא מסרבת. לכן לצד מסירות הנפש והצניעות אפשר לראות בסיפורה גם דבר פשוט וחזק מאוד:
נערה המתעקשת על הזכות לומר בעצמה מי היא. אולי גם משום כך המשיך סיפורה לדבר לדורות שאחריה.

הזיכרון שנעשה מקום

קברה של סוליקה בבית העלמין היהודי בפאס הפך את הזיכרון גם למקום ממשי.

על מצבתה מופיעות כתובות בעברית ובצרפתית. הכתובת מזכירה את שמה,
את טנג'יר שבה נולדה, את שנת 1817 ואת מותה בפאס בשנת 1834 לאחר שסירבה לקבל את האסלאם. בתוך כל שכבות האגדה והפיוט, המצבה מחזירה אותנו לרגע אל הנערה עצמה.

סיפורה של ללה סוליקה מעלה שאלה גדולה יותר, שנמצאת בלב המסע של "תפילת נשים".
נשים רבות בהיסטוריה היהודית לא השאירו אחריהן ספר או ארכיון מסודר.
אם נחפש רק את מה שהן כתבו, נחמיץ חלק גדול מן הסיפור.

לפעמים צריך לחפש במקום אחר.

מי סיפרה עליהן?
מי שרה עליהן?
איזה מנהג נוצר סביבן?
איזו סבתא הזכירה את שמן?
מי הדליקה נר?
לאיזה קבר עלו?
איזו תפילה נאמרה בזכותן?

גם אלה ארכיונים.

סוליקה לא כתבה את עצמה אל תוך ההיסטוריה. אבל הקהילה מסרבת לתת לה להיעלם.
מנערה צעירה שהוצאה להורג בפאס צמח זיכרון של אמונה, פיוט ותפילה.
והזיכרון הזה ממשיך לחיות עד היום.

האם ללה סוליקה חיה גם בזיכרון המשפחתי שלכם?

האם בביתכם סיפרו עליה?
האם שמעתם קינה או פיוט הקשורים בשמה?
האם מישהי במשפחה הדליקה נר לכבודה, ביקשה בזכותה או ביקרה בקברה בפאס?
אולי נשמר צילום, סיפור מסבתא, מנגינה או נוסח של בקשה?

כתבו לנו. כל זיכרון כזה הוא עוד חלק בפאזל של הסיפור היהודי שאנחנו מבקשים להשיב.

להמשך קריאה

פרופ' ז'ולייט חסין, סוליקה הצדקת, הרוגת המלכות.
מחקרה המקיף של חסין הוא מקור מרכזי להבנת הפרשה ההיסטורית ולבחינת התהליך שבו הפכה סול חג'ואל לדמות של קדושה, זיכרון ויצירה תרבותית בקרב יהודי מרוקו.
הערך נשען על מחקרה המקיף של פרופ' ז'ולייט חסין ועל המקורות ההיסטוריים והקהילתיים העוסקים בללה סוליקה. נקודת המבט על המעבר מקינה ופיוט אל תפילה, ועל סוליקה כאישה שלא הותירה תפילה כתובה אך הפכה בעצמה למקור של תפילה וזיכרון נשי,
פותחה בעקבות עבודתה של לירז לכצ'קוב, שנכתבה במסגרת הקורס תפילת נשים, אוניברסיטת בר אילן.

האם סיפורה של ללה סוליקה חי גם בזיכרון המשפחתי שלכם, או האם שמעתם עליה פיוט וקינה בבית?

2 תגובות

  1. היי, תודה על פנייתך, שמחות על ההתעניינות אך אין לנו אפשרות לשתף את העבודה המלאה. אם תרצה להרחיב את הידע אנחנו ממליצות על הספר המרתק של פרופ' ז'ולייט חסין, סוליקה הצדקת, הרוגת המלכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.