שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

מכתב נשות ירושלים (1909): קול נשי ביישוב הישן

מאת: פרופ' ירון הראל

חוק הגיוס העות'מאני והסכנה לבית היהודי

ביישוב הישן בירושלים, בשנת 1909, קבוצה של נשים יהודיות עשתה מעשה יוצא דופן:

הן כתבו מכתב.

לא מכתב אישי,
אלא פנייה רשמית שנולדה מתוך חשש, אחריות ואמונה.

מציאות החיים התערערה, וחוק הגיוס לצבא העות'מאני איים לשנות את חיי המשפחה היהודית מן היסוד.
גברים עמדו להילקח מן הבית, והמשמעות הייתה ברורה:
נשים וילדים עלולים להישאר ללא פרנסה וללא הגנה.

בתוך מציאות זו, נשים החליטו לא להחריש ולפעול.
הן התכנסו, התארגנו וכתבו.

זו אינה רק פנייה.
זו תפילה.

השלטון העות’מאני חוקק חוק גיוס חדש, שחייב לראשונה גם יהודים בשירות צבאי.

הבשורה נפלה בפתאומיות ויצרה תחושת חרדה עמוקה:
חשש לאובדן פרנסה, פחד מהתפרקות התא המשפחתי, ואי־ודאות כלכלית וחברתית.

עבור נשים, המשמעות הייתה קיומית:
אובדן הבעל היה עלול להפוך אותן ל“אלמנות חיות” ולילדיהן ליתומים – לא רק במובן הרגשי,
אלא גם במובן הכלכלי והחברתי.

"דמעותינו הזורמות כנהר": קול נשי חוצה עדות

יותר מחמישים נשים, ממגוון קהילות ספרדיות, אשכנזיות ותימניות
חתמו על המכתב. זהו רגע נדיר שבו קול נשי חוצה גבולות של עדה ושפה, ומתכנס לבקשה אחת: חיים.

"איך נחיה אנו וילדינו הקטנים?
מי ירחם עלינו?
מי ייתן לנו לחם לאכול?
אם יילקחו בעלינו, נישאר כאלמנות חיות, וילדינו כיתומים.
בארצנו אין לנשים דרך לפרנס את עצמן, וכל חיינו תלויים בבעלינו.
לכן אנו מתחננות: אל תתעלם מדמעותינו הזורמות כנהר,
ופעל למעננו להצילנו."

נוסח הפנייה אינו רק תיאור מציאות הוא ביטוי עמוק של תפילה נשית: אישית, קולקטיבית, ופוליטית כאחד.

ירושלים של תחילת המאה ה־20 הייתה חלק מן היישוב הישן חברה מסורתית, רב־קהילתית ופטריארכלית, שבה המרחב הציבורי היה כמעט כולו גברי. נשים פעלו בעיקר בתוך הבית, ולעיתים במסגרת פעילות צדקה. קולן מופיע מעט במקורות ההיסטוריים של התקופה, ולרוב לא בשאלות ציבוריות רחבות.
על רקע זה, עצם כתיבת המכתב, פנייה נשית קולקטיבית בנושא מדיני וחברתי, היא מעשה חריג ויוצא דופן.

המכתב נשלח אל החכם באשי, הרב חיים נחום, שישב באיסטנבול ושימש הסמכות העליונה של היהודים באימפריה העות’מאנית והמתווך בינם לבין השלטון. מן המכתב עולה כי הנשים פנו גם אל שרים בכירים בממשל העות’מאני, בניסיון רחב להשפיע על רוע הגזירה.  מהמחקר עולה כי סופר מקצועי ניסח אותו,
ככל הנראה הרב שלמה יוסף אליאך, שפעל בירושלים למען משפחות המגויסים.
כך נוצר מצב שבו הקול הוא נשי, אך הניסוח עובר דרך יד גברית, עדות למרחב הפעולה המוגבל אך המתהווה של נשים באותה תקופה.

הנשים אינן יוצאות נגד עצם רעיון הגיוס. הן אף מביעות נאמנות לשלטון ומצהירות כי יהיו מוכנות להכין
את ילדיהן לשירות בעתיד. אך בקשתן ברורה:

לא לקחת את הבעלים שכבר הקימו בית. הן מדגישות כי נישאו בתקופה שבה לא היה חוק כזה,
ולכן הפגיעה אינה רק קשה אלא גם בלתי צפויה ובלתי אפשרית לעמידה.

המכתב הזה חושף מהות עמוקה: הקול הנשי גם כאשר אינו נכתב במלואו,
גם כאשר הוא עובר דרך יד אחרת, הוא מעולם לא נעלם.

הוא פועל, מבקש, מתפלל, ומשפיע.

הערך מבוסס על מחקרו החשוב של פרופ’ ירון הראל. תודה לפרופ’ הראל על שהפנה
את תשומת ליבנו לנושא, ובאדיבותו תמצית מן המאמר מובאת כאן בעברית.

להרחבה:
ירון הראל, "The Feminine Voice: The Jerusalemite Women’s Protest Against Their Husbands’ Mobilization into the Ottoman Military". מתוך: כתב העת Michael, כרך 18 (2025), עמ' 113-138

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

מכירה מישהי שפועלת למען הקהילה שלה? שלחי לה את הערך הזה כמקור להשראה והמשכיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.