"גם לי קראת בתך" -תפילת הנערה הצעירה, פאני נוידא, 1855
"אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, הָאֵל הַטּוֹב. אַתָּה דּוֹאֵג לְכָל בְּרוּאֶיךָ. אָב נֶאֱמָן, בְּצֵל כְּנָפְךָ חוֹסִים כָּל יְצוּרֶיךָ. גַּם לִי קָרָאתָ בִּתְּךָ, גַּם אוֹתִי מְלַוָּה אַהֲבָתְךָ, אַהֲבַת עוֹלָם. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא מוֹרִיקִים חָלְפוּ עָלַי יְמֵי יַלְדוּתִי, אוֹדְךָ עַל נְעוּרֵי הַמְאֻשָּׁרִים, אוֹדְךָ עַל מַה שֶּׁאֲנִי. נָתַתָּ לִי מִכָּל טוּב, אֵם וְאָב יְקָרִים לְצִדִּי, מַנְחִים אוֹתִי בְּרֹךְ וּבְאַהֲבָה, בְּעֵצָה וּבְעֶזְרָה, מְטַפְּלִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתִי, מְעַטְּרִים אֶת חַיַּי בִּשְׂמָחוֹת מְתוּקוֹת וְרַבּוֹת חֵן. בַּעֲנָוָה, אֵלִי, אֲנִי קְרֵבָה אֵלֶיךָ, פּוֹרֶשֶׂת צְפוּנוֹת לִבִּי וּמוֹדָה לְךָ.
אַתָּה רוֹאֶה לְנַפְשִׁי, כַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ מֻנָּח תּוֹכִי לְפָנֶיךָ. כָּל סַעֲרַת רוּחַ הַמְּנִיעָה אֶת לִבִּי, כָּל נְשִׁימָה, כָּל הֶבֶל‑פֶּה הַמַּרְעִיד מֵיתָרִים, כָּל מַחְשָׁבָה הַמַּסְעִירָה אֶת נַפְשִׁי, אֵינָם נִסְתָּרִים מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. לוּ יִהְיוּ כָּל רִגְשׁוֹתַי, מַחְשְׁבוֹתַי וּמַעֲשַׂי נוֹשְׂאִים חֵן וְחֶסֶד מִלְּפָנֶיךָ, וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה.
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַנְחֵה אֶת לִבִּי לִבְחֹר בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְלֹא לִסְטוֹת מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר. בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנִי, הַחֲסֵרָה נִסָּיוֹן, לֹא אֵדַע לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וְרַע, חֲנֹן אוֹתִי בְּחָכְמָתְךָ, לַמְּדֵנִי לְהַכִּיר בָּאֱמֶת, לְמַעַן אֶשְׁמֹר עַל צְנִיעוּת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, עַל דְּבָרֶיךָ וּמִצְווֹתֶיךָ אַקְפִּיד בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה, וּבְנִקְיוֹן כַּפַּיִם וּבַאֲדִיקוּת אֶתְהַלֵּךְ לְפָנֶיךָ. אַל נָא תִּתֵּן אֶת לִבִּי לְהֶבֶל וּלְרִיק, וְלַהֲנָאוֹת עוֹלָם אַל תִּתֵּן לְעַרְפְּלֵנִי, שֶׁלֹּא אוֹצִיא לַשָּׁוְא אֶת עִתּוֹתַי הַיְקָרוֹת, הָעִתִּים שֶׁעָלַי לְקַיֵּם בָּהֵן אֶת חוֹבוֹתַי. יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא אָסוּר בְּשָׁעָה שֶׁל קַלּוּת‑דֵּעוֹת מֵאִמְרֵי פִּיךָ, שֶׁכְּבוֹדי וְהַלֵּב הַזַּךְ יִהְיוּ לִי לַעֲדִי יְקַר עֵרֶךְ.
בָרְכֵנִי, אֵלִי, בְּבִינָה וּבִתְבוּנָה, בִּבְרִיאוּת גּוּף וָנֶפֶשׁ, בְּלֵב שָׂמֵחַ וּשְׂבַע‑רָצוֹן תֵּן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אָסוּר מִמִּצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם, שֶׁלֹּא אֶפְגַּע וְלֹא אַכְעִיס אֶת הוֹרַי הַיְקָרִים, שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי לְשַׂמֵּחַ אוֹתָם
בְמַעֲשַׂי. שִׂים בִּרְכָתְךָ, אֱלֹהַי, עַל יַקִּירַי, שֶׁלְּעוֹלָם אַל יִהְיוּ חֹלִי, צָרָה וַחֲרָדָה מְנָת חֶלְקָם, שֶׁיִּשְּׂאוּ בְּרָכָה בַּעֲמָלָם וּבְמִשְׁאֲלוֹת לִבָּם, וּבְמִשְׁלַח יָדָם וּבְעִסּוּקָם יִשְּׂאוּ פֵּרוֹת לָרֹב. בָּרֵךְ אוֹתָם, אֵלִי, בַּאֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁבְּכֹחַ וּבִבְרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ יִשְׂמְחוּ בְּחַיֵּיהֶם" (פאני נוידא, 1855).
טקס הדלקת 12 נרות: שרשרת הדורות של נשות ישראל
מבוסס על טקסט מאת יעל וימן
טקס הדלקת הנרות בבת המצווה הוא רגע שיא המקשר בין הנערה הצעירה לבין הדמויות הנשיות שעיצבו את פני האומה. 12 הנרות מסמלים את 12 שנות הילדות ואת הכניסה לעול מצוות, כאשר כל נר מוקדש לקבוצה אחרת של נשים: מהאימהות המקראיות ועד לגיבורות ימינו.
הנחיות לביצוע:
-
מומלץ להכין 12 נרונים או פמוטים מסודרים בשורה או בחצי גורן.
-
לכל נר מוזמנת אישה משמעותית בחיי הנערה (אמא, סבתא, דודה, חברה, מורה).
-
הנערה יכולה לקרוא את ההקדמה לכל נר, או שהאורחת המוזמנת תקרא את הפסקה המוקדשת לה.
סדר הדלקת הנרות
נר ראשון: שורשי האומה
נזמין את __________ להדלקת הנר הראשון. נר זה לכבוד אמהותינו – שרה, רבקה, רחל ולאה –
שאילולא מסירותן וחזונן, לא היה עמנו קיים.
נר שני: מנהיגות הרוח והמעשה
נזמין את __________ להדלקת הנר השני. נר זה מוקדש לנשים שהנהיגו את עמנו ברגעים המכריעים ובימים הקשים: יוכבד ומרים, דבורה הנביאה, אסתר המלכה, ועד למנהיגות כמו דונה גרציה,
שפעלו למען הכלל בתושייה ובאומץ.
נר שלישי: התמיכה והעורף האיתן
נזמין את __________ להדלקת הנר השלישי. נר זה מוקדש לנשות ישראל שתמכו, עודדו ויצאו לקראת הלוחמים בשובם ממלחמות הקודש. מתקופת המדבר ועד למלחמת "חרבות ברזל".
נשים המהוות עמוד שדרה של חוסן לאומה.
נר רביעי: חסד ומסירות נפש
נזמין את __________ להדלקת הנר הרביעי. נר זה לכבוד רות הגיורת, סמל מידת החסד ואם המלכות,
ולכבוד כל המתנדבות ונשות החסד. אנו מדליקים נר זה גם לעילוי נשמת הפרמדיקית עמית מן הי"ד,
שלא עזבה את המרפאה בקיבוץ בארי כדי להגיש עזרה ראשונה עד לרגעיה האחרונים.
יהי רצון שנזכה לביאת המשיח ותחיית המתים בקרוב.
נר חמישי: השמירה על הגחלת בסתר
נזמין את __________ להדלקת הנר החמישי. נר זה לכבוד הנשים שקיימו את יהדותן בסתר בתקופות של גזרות קשות – מאנוסות ספרד ופורטוגל ועד לנשים ששמרו על צלם אנוש ויהדות בתוך תופת השואה.
נר שישי: העברת הלפיד לדור הבא
נזמין את __________ להדלקת הנר השישי. נר זה לכבוד נשות עמנו הגיבורות, אשר בשעות שמד שמרו
על הגחלת בתוך הבית והעבירו את שלהבת היהדות לילדיהן, ובזכותן השרשרת לא נותקה.
נר שביעי: גיבורות ישראל
נזמין את __________ להדלקת הנר השביעי. נר זה מוקדש לגיבורות שסיכנו והקריבו את חייהן למען ביטחון העם: חנה סנש, שרה אהרונסון וגיבורות רבות נוספות ששמותיהן אינם ידועים לנו, שפעלו בעוז מהשואה ועד ימינו.
נר שמיני: חלוציות ומסירות יומיומית
נזמין את __________ להדלקת הנר השמיני. נר זה לכבוד האימהות המפגינות מסירות נפש מבחירה חופשית,
יום יום, בבניין הארץ ובשמירה על הבית ביהודה, שומרון, ובכל חבלי ארצנו.
יהי רצון שיבנו כל חורבותינו במהרה בימינו.
נר תשיעי: כוחה של תפילה
נזמין את __________ להדלקת הנר התשיעי. נר זה מוקדש לכל הילדות, הנערות והנשים שממשיכות להתפלל ולשאת עיניים להצלחת עם ישראל, ללימוד התורה ולשלום הארץ.
נר עשירי: ברוכות הילדים והשמחה
נזמין את __________ להדלקת הנר העשירי. נר זה לכבוד האימהות הטורחות בהקמת משפחות,
המגדלות דורות חדשים מתוך שמחה, אמונה וברכה.
נר אחד-עשר: נשות היצירה והקידמה
נזמין את __________ להדלקת הנר האחד-עשר. נר זה מוקדש לנשים האמניות, הסופרות, נשות החינוך, המדע, ההייטק והרפואה, המשתמשות בכישרונותיהן כדי לקדם את האומה ואת העולם כולו.
נר שני-עשר: אשת חיל – אמא שלי
נזמין את אמי היקרה, __________, להדלקת הנר השניים-עשר. נר זה מוקדש לכל האימהות היושבות כאן עמנו, המקיימות את הבית היהודי במעשים טובים ובאהבה. נר זה מוקדש לך אמא, על כל מה שנתת ונתת, שבזכותך הגעתי ליום הזה.
באדיבות יעל וימן, מארגנת אירועים, תקליטנית ומפעילה סדנאות משפחתיות חוויתיות
וגם למי שלא חגגה בת מצווה
הערך הזה נכתב גם עבור נשים שלא זכו לחגוג בת מצווה בילדותן.
נשים רבות בארץ ובקהילות היהודיות מספרות לי: "לנו לא עשו", "אצלנו זה לא היה נהוג", "רק לאחים שלי חגגו", "“לא ידעתי שאפשר".
אפשר גם היום.
בת מצווה איננה רק תאריך בלוח השנה. היא יכולה להיות טקס תיקון, טקס קבלה, טקס הודיה, טקס של חזרה אל הקול. גם אישה בוגרת יכולה לעמוד עם בנותיה, נכדותיה, חברותיה או קהילתה, לברך שהחיינו, לקרוא תפילה, לומר דבר תורה, ולסמן לעצמה: גם אני חלק מן הסיפור הזה.
בת מצווה היא לא רק עניין של גיל.
הזמנה לאמץ את המנהג
אני מזמינה אימהות, אבות, סבתות, סבים, מורות, רבניות, מדריכות, קהילות ומשפחות לאמץ
את טקס בת המצווה המחודש: ללמוד את הסיפור, לקרוא את שירת דבורה, לברך שהחיינו,
לכתוב תפילה אישית, ולתת לנערה רגע של קול, משמעות ושייכות.
ובתוך כך, אני מזמינה גם אתכן ואתכם לשתף אותנו:
האם במשפחה שלכן היה מנהג מיוחד לבת מצווה?
האם יש תפילה, ברכה, סיפור או חפץ שעבר מדור לדור?
האם חגגתן בת מצווה בדרך מיוחדת, או אולי אתן רוצות ליצור טקס כזה היום?
מיזם אשה ומנהג נועד בדיוק לכך: לאסוף את הקולות, המנהגים והתפילות לפני שייעלמו,
ולהחזיר אותם לחיים.
כי בת מצווה היא לא רק חגיגה של גיל.
היא רגע שבו נערה מקבלת מקום בתוך שרשרת הדורות.
רגע שבו הקול שלה מצטרף לקולות הנשים היהודיות שקדמו לה.
ורגע שבו אנחנו אומרות לה:
הסיפור הזה גם שלך.