כאשר נמצא ספר התורה בבית המקדש בימי המלך יאשיהו, לא פנו אל נביא מפורסם אלא דווקא אל אישה, חולדה הנביאה, כדי לפרש את דבר ה'.
"וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵ֠ן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ" (מלכים ב כ״ב: י״ד)
דמותה של חולדה הנביאה, המופיעה בספר מלכים ב' (פרק כ"ב), היא מן הדמויות המסקרנות במקרא בכל הנוגע למעמדן הרוחני של נשים. סיפורה מתרחש בתקופה של התחדשות דתית
בעם ישראל, בימי המלך יאשיהו במאה השביעית לפני הספירה.במהלך שיפוץ בית המקדש בירושלים נמצא ספר התורה. הגילוי מטלטל את המלך:
כאשר מקריאים לפניו את דברי הספר הוא מבין עד כמה התרחק העם מן התורה ומן הברית
עם האל. יאשיהו מבקש להבין את משמעות הגילוי ואת השלכותיו על עתיד העם.לשם כך הוא שולח משלחת של שרים וכוהנים לדרוש את דבר ה'.
באופן מפתיע, השליחים אינם פונים אל ירמיהו הנביא, שפעל באותה תקופה,
אלא דווקא אל חולדה הנביאה.המקרא אינו מסביר מדוע נבחרה דווקא חולדה, אך עצם הפנייה אליה מלמדת כי סמכותה הרוחנית הייתה מוכרת ומקובלת. היא מוצגת כנביאה שאליה ניתן לפנות כדי להבין את דבר ה' ולפרש את משמעותו של אירוע בעל השלכות דתיות ולאומיות.
חולדה מוסרת לשליחי המלך נבואה מורכבת: היא גם מבשרת על פורענות שתבוא על יהודה בעוון חטאי העם והעבודה הזרה. והיא גם מוסיפה מסר אישי למלך יאשיהו ומסבירה שהודות לענוותו ולתשובתו הוא לא יראה את האסון בימיו. ואכן – בעקבות הנבואה יוצא יאשיהו למסע רפורמה דתית רחב ומחדש את הברית בין העם לאל.