צ'כיה, 1855
מושג השראה: התחזקות
שנת 1855 הייתה תקופה של טלטלה: חילון, שינוי במעמד האישה, גלי הגירה ותחילתה השפעת התרבות העוטפת על היהודים. בקשתה של פאני נוידא "שְׁמֹר דַּרְכִּי", איננה רק תחינה פרטית, אלא שיקוף של זהות נשית־יהודית המבקשת להישמר ולהישמע גם בעידן שבו מסגרות הזהות המסורתיות הולכות ומתערערות.
הקלף "אָנָּא אֵלִי, שְׁמֹר דַּרְכִּי שֶׁלֹּא תֹּאבַד" נושא בתוכו תנועה של חיפוש, יראת כבוד ותחינה עדינה לדרך ברורה בתוך עולם משתנה. זו תפילה שמהדהדת את קולן של נשים רבות לאורך הדורות. נשים שנאחזו באמונה דווקא כשהכול סביבן התערער. נשים שהמשיכו גם כשאבדו להן הסימנים.
המשפט הקצר נכתב בלשון פשוטה וישירה, אך נושא עומק רגשי, נבואה שקטה ותעוזה. כמו כל מפעל חייה של פאני נוידא המצוטט בקלפים נוספים, גם הקלף הזה מבקש להנגיש לנשים את האפשרות להתפלל בשפה שקרובה אל הלב.
התפילה שבקלף נכתבה על ידי הרבנית פאני נוידא: מחנכת, יוצרת ואשת רוח שפעלה בצ'כיה במאה ה־19. היא הייתה האישה היהודייה הראשונה שחיברה ופרסמה ספר תפילות לנשים ולנערות, בשפה הגרמנית, מתוך תחושת שליחות ומתוך רצון להשיב נשים שלא שלטו בעברית אל עולם התפילה היהודי.
ספרה שעות התייחדות, שראה אור לראשונה בשנת 1855, הפך לרב־מכר חוצה יבשות ותרבויות. הוא עבר מאם לבת, שימש מקור נחמה ותפילה לנשים באירופה, בארצות הברית ובישראל, והונח לעיתים במקום הסידור המסורתי ולעיתים לצידו.
בכתיבתה, פרצה פאני דרך, ויצרה תפילות אישיות, אנושיות ומדויקות: לבת מצווה, לכלה, ליולדת, לאם שבנה חולה, לנשים שחוו אובדן או בדידות, ולמי שמחפשת פרנסה, אהבה או התחזקות. פאני ייחלה:
"תפילות שנולדו מתוך חוויותיה של אישה ימצאו הד בלב הנשים, ויעניקו להן כוח, נחמה ורוממות רוח".