שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

דבורה רום: האישה שעיצבה את ארון הספרים היהודי

מאת: פרופ' מוטי זלקין

האלמנה ראם נולדת

נובוגרודק [צפון רוסיה הלבנה], 3 בדצמבר 1831. צללי הערב נטו מעל שרידי חומת המבצר העתיק  ורק הדי הקרב שבין המורדים הפולנים וחיילי הצבא הרוסי הפרו את שלוות הערב היורד.
בביתה של משפחת הרכבי שבמרכז העיירה נשמעו קריאות 'מזל טוב'. תינוקת נולדה, ושמה בישראל דבורה. כבר מילדותה, שחלפה בנעימים "בֵּין שְדוֹת זָהָב, עַל שְפַת פֶּלֶג תָּמִים… שָם יִפּוֹל צְלִיל בָּרוֹם בִּשְעַת אָבִיב מֻקְדָּמָה, עִם שִירַת הַסְּנוּנִית בְּעֹמֶק שְחָקִים נַעֲלָמָה", כפי שתיאר את נוף העיירה המשורר הפולני אדם מיצקביץ' בן נובוגרודק, היתה דבורה מוקפת בספרים. צ'רנה איטה, אמה של דבורה, בת למשפחת שטראשון הידועה, היתה 'מלומדת ומשכלת וחכמה נפלאה', ועל פי עדות נכדתה היא 'חתמה על כתב-עת גרמני וסיפרה לי את תוכנן של טרגדיות שקספיר'. אביה, מראשוני המשכילים היהודים במרחב זה,
תואר כ'סופר מהיר בשפת קדשנו ואוהב אמת לספרות ישראל'. על מדפי ארון הספרים בבית הרכבי ניתן
היה למצוא, בצד כרכי התלמוד הבבלי וספרי הלכה, גם מגוון רחב של ספרי השכלה, מיטב הספרות העולמית וספרי מדע פופולרי. וכמקובל במשפחות שנמנו עם חוגי הנאורות היהודית  דבורה ואחיותיה התחנכו לאור ערכיה של תפיסת עולם זו. כתוצאה מכך דבורה שלטה במגוון שפות [פולנית, גרמנית, רוסית ועברית],
דבר שאיפשר לה להרחיב את אופק מבטה אל מחוזות תרבותיים רחבים ומגוונים. וכך גם באשר לנישואיה. צעירות יהודיות שהשתייכו לחוגי הנאורות תפסו את מוסד הנישואין כמרחב שמציע לא רק קורת גג משותפת ובטחון כלכלי אלא גם שותפות רעיונית ותרבותית בין בני הזוג, גם אם משמעות הדבר היתה נישואין בגיל מבוגר יותר מהמקובל בחברה היהודית. ודבורה, כאחיותיה, המתינה בסבלנות עד שתמצא בן זוג שיחלוק איתה את השקפת עולמה. זו הסיבה לכך שרק במלאת לה עשרים שנה נישאה לדוד, בן למשפחת רום [ראם], בעלת בית הדפוס המפורסם שפעל בווילנה, בירת הלמדנות וערש הנאורות היהודית במזרח אירופה. ואולם, כעבור תשע שנים הלך דוד לעולמו, ובית הדפוס נותר ללא מנהל. בהיעדר בן משפחה בעל יכולת להמשיך את מסורת הניהול המשפחתית של בית הדפוס היא ניצלה את ההזדמנות שנקרתה לידה ובצעד חריג במציאות החברתית בת הזמן קיבלה על עצמה למלא את מקומו של בן זוגה.
מהלך זה, שמעיד הן על שאיפותיה והן על אופייה הייחודי, זימן לה את האפשרות לפרוש כנפיים.
והיא אכן הגביהה עוף. בתוך פרק זמן קצר היא מיצבה את עצמה כמנהלת הבלעדית של בית הדפוס,
שנקרא מעתה 'דפוס האלמנה והאחים ראם', רכשה מכונות דפוס מודרניות, הטמיעה תהליכי תכנון,
ייצור ובקרה קפדניים, ופרשה רשת רחבה של סוכני מכירות באירופה ואף מעבר לים.
במהלך השנים שבהן ניהלה את בית הדפוס, עד לפטירתה בשנת 1903, בית הדפוס שלה, שהיה לגדול מסוגו בעולם היהודי כולו, הוציא לאור למעלה מאלפיים כותרים, ובהם ש"ס ווילנא שנחשב עד היום כמהדורה המדויקת והנלמדת ביותר בעולם היהודי.

דבורה רום

קול חדש בבית הדפוס

דבורה רום לא הותירה עדות בכתב על החזון שהנחה אותה בראשית דרכה כמנהלת,
אולם מעיון ברשימות הספרים שהוציאה לאור ניתן ללמוד על תפיסת העולם התרבותית שלה כמו גם
על ניסיונה הנועז להשפיע על דמותה של החברה היהודית בת הזמן, על מגוון מרכיביה.
בראש ובראשונה היא נתנה דעתה דווקא לקבוצות חברתיות שלא זכו להשכלה מסודרת,
ובהן לא מעט נערות ונשים. דבורה היתה ערה לכך שרבות מנשות החברה היהודית לא שלטו בשפה העברית, ובשל כך מרבית הספרים שהודפסו בדפוס רוֹם כגון סידורי תפילה, חומשים, וספרי מוסר והלכה שנכתבו בשפה זו, היו עבורן כספר החתום. לכן היא החלה לפרסם מהדורות של ספרים שונים בצירוף תרגום
"בלשון אשכנזי המורגל במדינתנו הנקרא 'עברי טייטש למען דעת ההמוניים והנשים שבעמנו".
לעתים דבר זה אף צוין ביידיש על עמודי השער של סידורי תפילה ומחזורים שבהוצאת דפוס רום.
בנוסף, בית הדפוס הדפיס והפיץ עשרות אלפי עותקים של 'תחינות' ביידיש, שיועדו בעיקר לנשים.
אולם היא לא הסתפקה בכך, והזינה את עולמן התרבותי של נשים אלה גם במגוון רחב של ספרים וספרונים בשפת היידיש, פרי עטם של סופרים פופולריים דוגמת נחום מאיר שייקביץ [שמ"ר], יצחק יואל לינצקי,
אייזיק מאיר דיק, שלום יעקב אברמוביץ' [מנדלי מוכר ספרים], אליקום צונזער, ועוד. במקביל, דבורה תרמה תרומה חשובה ביותר גם לעיצוב ארון הספרים של האליטה הלמדנית והאינטלקטואלית בחברה היהודית.
על מדפיו של ארון זה מצאו את מקומם חומשים, משניות, תלמוד בבלי, שולחן ערוך, עין יעקב, ספרי שו"ת ודרשות שהודפסו ב'
בית-דְפוּס הָאַלְמָנָה שיוֹמָם גַּם לַיְלָה לֹא יִשְבֹּת… יוֹם וָלַיְלָה יְסַדֵּר הַבַּיִת וְיַדְפִּיס וְיָפִיץ בָּרַבִּים כֹּל סִפְרֵי-יִשְרָאֵל שֶהָגְלוּ וְנָדוּ עִם תַּרְמִיל יוֹצְרֵיהֶם', כתיאורו הנפלא של המשורר זלמן שניאור.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

נשים, השכלה ודור חדש

עם זאת, ולמרות שההוצאה לאור של חיבורים שהשתייכו לז'אנר של הספרות הדתית והתורנית היוותה
את הבסיס הכלכלי לקיומו של בית הדפוס, דבורה היתה ערה לתהליכי השינוי התרבותי שניכרו ברחוב היהודי במזרח אירופה עם חדירתן של רוחות הנאורות למרחב זה, ועשתה שימוש במשאב שעמד לרשותה,
הדפסה והוצאה לאור, כדי להרחיב את תפוצתו של עולם ערכים זה. וכך, עד מהרה ראו אור בבית הדפוס שבהנהלתה מגוון רחב של ספרות יפה, ספרי שירה, הגות, מדע פופולרי, רפואה עממית ומתקדמת,
היסטוריה ומסעות, רובם בעברית וביידיש, וכן ספרים בשפות אחרות, בעיקר בפולנית.
כחלק ממהלך זה היא הוציאה לאור את חיבוריהם של אברהם מאפו, אד"ם הכהן, מיכה יוסף לבנזון, יהודה לייב גורדון, קלמן שולמן, ראובן אשר ברוידס, מנחם מנדל דוליצקי, זאב יעבץ, ועוד. חיבורים אלה היוו נדבך חשוב ב'ארון הספרי היהודי', שאליו התווספו כעבור שנים גם חיבוריהם של סופרי ומשוררי 'דור התחייה'.

הפופולריות הגוברת של עולם הנאורות בחוגי החברה היהודית במזרח אירופה ניכרה, בין היתר,
בגידול המהיר והמרשים במספרם של בתי הספר לבנות יהודיות כמו גם במספר הצעירות שלמדו במוסדות אלה ורכשו מיומנויות קריאה בשפות שונות, כולל בשפה העברית. בלמדן שפה זו נעזרו התלמידות בספרים ללימוד השפה העברית ודקדוקה שראו אור בבית הדפוס של 'האלמנה והאחים ראם'.
וכך, עולמן התרבותי של נשים אלה ניזון בתקופת לימודיהן ובשנים שיבואו הן מספרי הלימוד והן ממגוון רחב של ספרים, כתבי-עת ועיתונים מבית היוצר של דבורה רום, שבדרכה שלה תרמה תרומה חשובה ביותר לעיצוב דמותה התרבותית של האישה היהודייה המודרנית.

אימפריה מאותיות

באמצע שנות השבעים של המאה התשע-עשרה יזמה דבורה את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדות המולו"ת היהודית – פרויקט ה'כינוס' [שהקדים בשנים רבות את פרויקט ה'כינוס' של חיים נחמן ביאליק], כפי שתיארה באחד ממכתביה: "ברצוננו להוציא לאור כל הספרים היסודיים לכל התורה כלה. היינו כל התורה שבכתב, והספרים היסודיים לתורה שבעל-פה. תורה שבכתב נאבה להוציא לאור בתור מקראות גדולות, אשר כבר הכנו את עצמנו להדפיסם עם הרבה הוספות, כתבי יד קדמוני המפרשים. ותורה שבעל-פה נוציא לאור כל הספרים שחוברו מאת התנאים והאמוראים, כמו ש"ס בבלי, וש"ס ירושלמי, וכל המדרשים, הן שכבר נדפסו, הן אלה שלא נדפסו עוד. וספרא, ספרי, זהר וכו'. ומלבד אלה נראה לנו לספח להם גם משניות עם הפירושים המפורסמים, ועין-יעקב שלנו, ואולי גם רמב"ם וטורים, וגם ארבעה חלקי שולחן-ערוך, למען יהיו ביד כל אחד מהחתומים כל הספרים היסודיים לדת ישראל". בשנות חייה האחרונות זכתה דבורה לראות בהתממשות חלק מתוכנית רבת-מעוף והיקף זו, שפירותיה עדיין נטועים בארון הספרים היהודי.

המגוון הרחב של הכותרים שראו אור בדפוס רוֹם בשנים שדבורה ניהלה אותו ביד רמה,
ושהגיעו לכל קהילה יהודית באשר היא, לא רק שענה על צרכיהם/ן של מי שנמנו עם הרפובליקה הספרותית היהודית המסורתית אלא גם הגדיר קהיליות חדשות של קוראים.
והיטיב לתאר זאת הסופר אלתר קאציזנה: "'האלמנה והאחים ראָם' צמחו וגאו בתודעתי עד כדי דמות של ספינה ונציאנית קדומה הקורעת את גלי הים ושטה על פני מימיה של התרבות היהודית המסורתית". דבורה רוֹם, שהנהיגה 'ספינה' זו בים הסוער של המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה, היתה ללא ספק אחת הדמויות שטבעו חותם משמעותי ורב-שנים על המרחב התרבותי היהודי כולו. אלפי הכותרים שהדפיסה והוציאה לאור הזינו את עולמם התרבותי והרוחני של יהודים ברחבי תבל והיוו עדות חותכת למקומה של המולי"ת המדפיסה בעיצובו של עולם זה.  

באדיבות: פרופ' מרדכי (מוטי) זלקין, חוקר ההיסטוריה של יהדות ליטא, מחבר הספר: האלמנה, דבורה רום: סיפורה של סוכנת תרבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.