הדהוד מלב אל לב // 044

״באמת 1767?" | והגשם שמחכה למי שעוד בדרך

שלום לך,

״את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים״.

את המילים האלה כתב אבי קורן, שזכיתי להכיר ולעבוד איתו.
הוא סיפר לי פעם שהשיר ״אנחנו לא צריכים״ לא נולד מתוך בקשה לגשם,
אלא מתוך כאב המלחמה והגעגוע לחבר שלא שב.
ומאז, בכל שנה כשהגשם חוזר אל התפילה, השורה הזאת חוזרת אליי.

בשמיני עצרת התחלנו לומר ״משיב הרוח ומוריד הגשם״,
ורק ביום ראשון הקרוב, ז׳ בחשוון, נתחיל בארץ לבקש גם: ״ותן טל ומטר לברכה״.

חז״ל קבעו להמתין עד כדי לאפשר לעולי הרגל האחרונים לשוב לביתם לפני הגשמים. 
איזה רעיון יפה: גם כשאנחנו זקוקים לגשם, מחכים עוד מעט בשביל מי שעוד נמצא בדרך הביתה.

בתפילת הגשם אנחנו מבקשים מים בזכות הדורות שקדמו לנו. 
הפיוט מזכיר בזה אחר זה את אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן – כולם גברים.
ובכל פעם שאני קוראת אותו עולה בי השאלה: איפה הנשים?

הרי גם הן שם, שוב ושוב ליד המים: רבקה ליד הבאר, רחל ליד הבאר,
מרים והבאר שליוותה את ישראל במדבר. ובמסכת תענית,
כשאבא חלקיה ואשתו מתפללים לגשם, דווקא מן הצד שלה עולים העננים ראשונים.

בספר ״תפילת נשים״ הבאתי פיוט שחיברה לאה שקדיאל, המבקש להשיב נשים אל תפילת הגשם:

״זְכוֹר אֵם אֲשֶׁר בְּכַדָּהּ שָׁאֲבָה
לָעֶבֶד וְלַגְּמַלִּים מַיִם״

ומשם ממשיך הפיוט אל רחל, בת פרעה, מרים ואשת אבא חלקיה.
זה בדיוק לב המסע של תפילת נשים: לחזור אל המקורות, לגלות, ולהתחבר.

ומה היה אצלנו השבוע?

בבוקר המפגש על לונה עמרון, קיבלתי מחברת הקהילה לואיס את המייל:
״סליחה שאני שואלת. האם באמת מדובר בשנה 1767 או שיש פה טעות?״
כן. 1767.

נערה יהודייה בת 14 ברומא העתיקה במו ידיה את מגילת אסתר
ואת דף הברכות לקריאת המגילה, והשאירָה לנו גם את שמה ואת גילה.

השאלה הזאת ריגשה אותי, כי היא מדייקת את המסע שלנו:
כשמחזירים אל האור סיפור שכמעט נשכח, הוא שוב מעורר שאלות,
סקרנות ושיחה. הוא חוזר לחיים.

בעקבות המפגש העלינו לאתר ערך חדש על לונה,
תודה גדולה לד״ר אנה ניצה-קפלן האוצרת במוזיאון ישראל,
ירושלים, על המפגש המרתק.

החלום שלנו הוא לבנות באתר גם ספריית מפגשים מסודרת, בעברית ובאנגלית,
כדי שהידע הזה יהיה נגיש לכל אחת ואחד, מכל מקום.

כדי שנוכל להמשיך לאסוף, לחקור, לתעד ולהנגיש את הקולות האלה,
אנחנו מחפשים שותפים ושותפות לדרך.
אם תרצו לסייע, לתמוך או לחבר אותנו למי שיכולים לעזור לנו לצמוח,
אשמח מאוד לשמוע.

שבת שלום וסוף שבוע נעים,
עליזה

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.