שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

ותכתוב הנערה: מגילת אסתר של לונה עמרון

מאת: ד"ר עליזה לביא

רומא, 1767. נערה יהודייה בת ארבע-עשרה משלימה במו ידיה מגילת אסתר ודף ברכות לקריאת המגילה, וחותמת את שמה, גילה וייחוסה. יותר מ-250 שנה אחר כך, כתב ידה מאפשר לנו לפגוש לא רק מגילה נדירה, אלא גם נערה יהודייה יוצרת, לומדת וכותבת בתוך חיי הקהילה.

 "והיא בשנת ארבע עשרה למולדה ולחייה"  

לונה עמרון הייתה בת ארבע-עשרה בלבד כאשר השלימה ברומא, בי' באדר א' תקכ"ז, 9 בפברואר 1767,
את כתיבת מגילת אסתר ודף הברכות שנלווה אליה. התערוכה במוזיאון ישראל מציגה לראשונה את המגילה ואת דף הברכות שעליו חתמה.

בשולי היצירה הותירה לונה מעין קולופון, חתימת סופר, ובו כתבה: "בעזרת אל נורא עלילה נשלמה כתיבת ברכות אלו עם המגילה… הכל בכתב כיד ה' אשר השכיל אל הנערה צנועה ונעימה, מרת לונא תמה […]
והיא בשנת ארבע עשרה למולדה ולחייה…"

עצם ציון גילה יוצא דופן. נדיר שסופרי כתבי יד מציינים את גילם, ונדיר עוד יותר שהכותבת היא אישה. 

הצילום באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים, זוהר שמש

דף ברכות לקריאת המגילה שהעתיקה לונה עמרון. אוסף מוזיאון ישראל: רכישה בנדיבות קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, לכבוד דייזי רקח-ג'יברה
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, זוהר שמש

מי הייתה לונה עמרון?

הקולופון מאפשר לזהות את לונה כבתו של יהודה עמרון, בן למשפחה יהודית מוכרת ברומא.
הכתובת המפורטת מאפשרת למקם אותה בתוך עולמה של הקהילה היהודית בגטו רומא,
קהילה שחיה אמנם בתוך מרחב תחום, אך קיימה קשרים ענפים עם החברה הסובבת ופעלה בתוך סביבה תרבותית עשירה ומגוונת. גם המגילה עצמה נושאת סימנים למעמדה של המשפחה,
ובהם סמלי המשפחה. תשע שנים לאחר כתיבת המגילה נישאה לונה  אנג'לו יעקב די סני אף הוא בן למשפחה יהודית איטלקית מוכרת. כתובתה המקורית נשמרה עד היום. אבל דווקא לפני שאנחנו ממשיכים
אל חייה כאישה נשואה, כדאי לעצור לרגע בגיל ארבע-עשרה. נערה יהודייה יושבת ברומא של המאה ה-18 וכותבת מגילת אסתר.

לא רק קוראת.
לא רק מאזינה.
כותבת.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

נשים שכתבו מגילות

הממצא של לונה מצטרף לקבוצה מצומצמת מאוד של כתבי יד יהודיים הידועים כמעשה ידי נשים. התערוכה במוזיאון ישראל מציגה גם כתבי יד נדירים נוספים שנכתבו בידי נשים מאיטליה,
ומאירה באמצעותם מחדש את מקומן של נשים בחיים הדתיים ובמסורת הכתיבה העברית.

עצם קיומן של המגילות פוגש גם דיון הלכתי עתיק: האם מגילת אסתר שנכתבה בידי אישה כשרה לקריאת מצווה? בעוד שספר תורה, תפילין ומזוזות הועמדו במסגרת הלכתית אחרת, ביחס למגילת אסתר התקיימה מחלוקת בין פוסקים. רבנו תם, הרמב"ם וראשונים נוספים לא התייחסו לסוגיה זו במפורש. עם זאת, פוסקים מאוחרים הסתמכו על פסיקותיהם של הראשונים בנוגע להקבלה בין ספר תורה ומגילת אסתר לעניין חומרה, ומתוך כך הסיקו שרבנו תם היה פוסל כתיבה כזו, בעוד שהרמב"ם היה מתיר אותה.
הדיון הזה הופך את כתב ידה של לונה למעניין עוד יותר: הוא אינו רק עדות לכישרון אישי, אלא פותח חלון לשאלות רחבות על לימודן של נשים, אוריינות עברית, השתתפות בחיי הדת והאפשרויות שעמדו בפניהן בקהילות שונות.

למה לונה חשובה לנו היום?

כי היא משנה מעט את התמונה. כאשר אנחנו מספרות את ההיסטוריה היהודית רק באמצעות החומרים שהפכו לקאנון, קל לחשוב שנשים פשוט לא היו שם. ואז מגיעה מגילה אחת,
חתימה אחת של נערה בת ארבע־עשרה, ואומרת לנו: היינו כאן. כתבנו. למדנו. יצרנו. זה בדיוק אחד מתפקידיו של מיזם תפילת נשים: לא להוסיף נשים אל העבר בדיעבד, אלא לחזור אל המקורות, כתבי היד, החפצים והזיכרונות, ולגלות את הקולות שכבר היו שם. לונה עמרון אינה רק "נערה יוצאת דופן מן המאה ה-18". היא חלק מסיפור רחב יותר שעדיין אנחנו לומדות להרכיב. וכשנערה בת ארבע-עשרה היום פוגשת את כתב ידה של נערה בת ארבע־עשרה מרומא של 1767, נוצר חיבור שאי אפשר לייצר באמצעות תאריך היסטורי בלבד. פתאום העבר מקבל פנים. והמורשת הופכת ממשהו שצריך "לשמר", למשהו שאפשר לקבל ממנו כוח.

קרדיט ומקור

מגילת אסתר ודף ברכות לקריאת המגילה שעליו חתמה לונה עמרון
רומא, 1767.

אוסף מוזיאון ישראל, ירושלים.
רכישה בנדיבות קרן ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב, לכבוד דייזי רקח־ג'יברה.
צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, זוהר שמש. 

הערך נכתב בעקבות המחקר והתערוכה "ותכתוב הנערה: מגילת אסתר של לונה עמרון", מוזיאון ישראל, ירושלים, האגף לאמנות ותרבות יהודית, באוצרותה של אנה ניצא־קפלן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.