באתר זה אנו משתמשים בפונט מיוחד שנוצר מכתב ידה של רב"ט נועם אברמוביץ ז"ל, שנפלה בשבעה באוקטובר במוצב נחל עוז בגיל 19.
נועם הייתה מנהיגה טבעית, חלמה להיות ראש ממשלת ישראל ולתקן את העולם. חבריה זוכרים אותה כ"אמא של החבורה" – תמיד נכונה לעזור ולהוביל. היא התעקשה לשרת בגזרה הכי מאתגרת כדי להיות משמעותית ככל הניתן.
הפונט נוצר במסגרת פרויקט "אות חיים" – יוזמה מרגשת שהופכת כתב יד של נופלים לפונטים דיגיטליים, כך שהמילים שלהם ממשיכות לחיות ולהשפיע.
כמו שנועם רצתה – גם אחרי שהלכה, היא ממשיכה לעשות טוב בעולם.
דמותה של דונה גרציה נשיא היא מהמשפיעות בתולדות העם היהודי. במשך מאות שנים נבלעה עשייתה, ורק משנות ה-90 החל להתפתח מחקר על פועלה יוצא הדופן, והדיוקן ההיסטורי שלה נבנה נדבך אחר נדבך.
דונה גרציה, חנה נשיא בנבנישתי בשמה היהודי, הייתה מנהיגה יהודייה פורצת דרך במאה ה-16, שפעלה להצלת אלפי יהודים מגזרות האינקוויזיציה, הקימה רשת הצלה בינלאומית, חיזקה קהילות יהודיות ברחבי אירופה והאימפריה העות’מאנית, ואף ניסתה להניח תשתית לאחיזה יהודית מחודשת בטבריה. חזונה ומעשיה מקדימים את הציונות המדינית במאות שנים, ומציבים אותה כאחת המנהיגות הגדולות בתולדות העם היהודי.
מנהיגות נשית במאה ה-16: כיצד מחזירים לעם את קולו לאחר דורות שבהם נאלץ להסתיר את זהותו?
זהו אחד ההיבטים המרתקים והפחות מוכרים במפעל חייה של דונה גרציה נשיא, שהכירה מקרוב את החיים בזהות כפולה. כאשר צברה כוח כלכלי והשפעה מדינית, הקדישה חלק ניכר ממשאביה להצלת אנוסים, לסיוע בדרכם לחוף מבטחים ולבניית קהילות יהודיות שבהן יוכלו לחיות בגלוי. אולם מפעלה לא הסתכם בהצלת חיים. דונה גרציה הייתה שותפה לתהליך רחב יותר של שיקום החיים היהודיים. עבור רבים מן האנוסים, היציאה מחצי האי האיברי הייתה רק תחילתו של מסע נוסף: השיבה אל המסורת, אל בית הכנסת, אל הלימוד ואל התפילה.
להשיב את התפילה דורות של חיים בסתר יצרו מציאות מורכבת. יהודים שביקשו לשוב לקיים את יהדותם לא תמיד הכירו את השפה העברית, את סדר התפילה או את מנהגי הקהילה. היה עליהם ללמוד מחדש כיצד להתפלל, כיצד לחגוג וכיצד להשתלב בחיים יהודיים גלויים. בעיר פירארה שבאיטליה, שבה מצאה דונה גרציה מקלט ושבה שבה לחיות בגלוי כיהודייה, התפתח מפעל חשוב של הדפסת ספרי קודש ותפילה בשפה הספרדית.
בשנת 1552 נדפסו בפירארה ספרי תפילה בספרדית, ובהם סידור תפילות לכל השנה. בשנת 1553 ראה אור תנ״ך פירארה, שמהדורתו היהודית הוקדשה לדונה גרציה. הספרים הללו נועדו, בין היתר, לאפשר לאנוסים לשעבר להתחבר מחדש למקורות היהודיים בשפה שהכירו. ספרי התפילה לא רק הנגישו את מילות התפילה, אלא סייעו למתפללים לשוב ולהשתתף בחיי בית הכנסת. בחלקם הופיעו אפילו מילות תפילה עבריות בתעתיק לאותיות לטיניות, כדי לאפשר למי שלא ידעו לקרוא עברית להצטרף לאמירתן.
דונה גרציה תמכה במפעל הדפוס היהודי בפירארה, ובהמשך חייה, באימפריה העות'מאנית, תמכה גם בבתי כנסת, בבתי מדרש ובחכמים. כך הייתה שותפה למאמץ להשיב לאנשים לא רק את האפשרות לחיות כיהודים, אלא גם את הכלים לעשות זאת. באיסטנבול ובסלוניקי, שבהן התבססו קהילות של יהודים יוצאי חצי האי האיברי, הייתה דונה גרציה פטרונית של מוסדות דת ולימוד. דונה גרציה הובילה מנהיגות תוך הבנה כי קהילה אינה נבנית רק מכסף, ממבנים או מהגנה מדינית. היא זקוקה גם לשפה משותפת, למסורת חיה ולמקום שבו אנשים יכולים להתכנס ולהשמיע יחד את תפילתם.
מטבריה אל חזון העתיד גולת הכותרת של חזונה הייתה היוזמה לחידוש היישוב היהודי בטבריה, תחת השלטון העות'מאני. דונה גרציה ובני משפחת נשיא ביקשו ליצור שם מקום מקלט והתיישבות ליהודים, ולבסס אפשרויות של פרנסה, חיי קהילה וביטחון. אף שהחזון לא התממש בהיקף שייחלה לו, מבטא את עומק תפיסתה: לא להסתפק בהצלת היהודים מן הרדיפות, אלא לפעול ליצירת עתיד שבו יוכלו לחיות כיהודים מתוך ביטחון, שייכות ותקווה. מאות שנים לפני התגבשות הציונות המדינית, הציגה דונה גרציה דוגמה יוצאת דופן למנהיגות יהודית שחיברה בין אחריות לגורל העם, עוצמה כלכלית, זהות דתית ויוזמת התיישבות בארץ ישראל. סיפורה מזמין אותנו לחשוב מחדש על משמעותה של מנהיגות, ועל תרומתן של נשים לעיצוב ההיסטוריה היהודית.
בול דואר ישראל שהונפק לרגל 500 שנה להולדתה.
בחרנו להביא כאן עוד שתי כותבות ושתי נקודות מבט על דמותה של דונה גרציה: האחת, מאת אירית אחדות, מציגה את דמותה כמנהיגה ציונית מוקדמת וכאשת חזון מדיני וחברתי רחב. השנייה שירן רז, המבקשת להאיר את דמותה מתוך זווית היסטורית-תרבותית, ולהעמיק בסיפור חייה המורכב של אישה שפעלה בעולם של גברים, בין זהות כפולה, עוצמה כלכלית, שליחות יהודית ומאבק מתמשך על חיי עמה.
שתי הקריאות יחד יוצרות פסיפס רחב של דמות יוצאת דופן, אישה שהשפעתה על ההיסטוריה היהודית גדולה בהרבה מן הידוע עליה, ושסיפורה מוסיף להיכתב.
המנהיגה הציונית הראשונה
דונה גרציה או חנה נשיא בנבנישתי, שמה של האישה המופלאה,
שתעלומה מסתורית אופפת את תולדותיה. בת למגורשי ספרד שנולדה בליסבון ב 1510 הפכה למנהיגה המשמעותית ביותר בהיסטוריה
של העם היהודי בגולה.
סיפורה המרגש של המנהיגה היהודית האגדית, המופלאה, חנה לבית נשיא, מהמאה ה- 16,
מאה מרובת תהפוכות ותגליות שהביאה לעולם ערכי-תרבות ואומנות מהפכניים ומאידך משבר קשה לעם היהודי, בתקופת גירוש ספרד ופורטוגל.
בתקופה זו פעלה אישה זו, מנהיגה פורצת דרך בעלת עוצמה וחזון להצלת אלפים מבין אחיה היהודים, מגזרות השמד ומציפורני האינקויזיציה ואף הקימה לצורך כך רשת הצלה, שהייתה פרושה ברחבי אירופה, היא יישבה יהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית, בסלוניקי שהפך למרכז בעל ציוויון יהודי משגשג,
עד כדי כך שהנמל היה סגור בשבת, בשל העובדה שמרבית הסחר נשלט ע"י יהודים, יישבה יהודים בצפון אפריקה, ברחבי המזרח התיכון, פולין וסיביר ואפילו ביבשת החדשה, אמריקה, בברזיל באיים הקאריביים ועוד.
קראה תיגר על מלכים אדירים, כקארל החמישי מלך ספרד, קיסר גרמניה והנרי השני מלך צרפת.
היא גברה בתיחכום רב על מריה עוצרת בית המלוכה באנטוורפן, ונאלצה לברוח ממנה יחד עם בני ביתה לונציה, שם ישבה בכלא בעקבות הלשנת אחותה, בריאנדה, שהעידה כי ביאטריס די לונה, היא דונה גרציה, יהודיה השומרת את יהדותה ומצילה יהודים בסתר.
עם שחרורה בהתערבותו של הסולטאן סולימאן המפואר (אותו תימרנה מרחוק),
היא בורחת עם כל בני ביתה לפרארה, הדוכסות "דה אסטה", שהיתה טולרנטית כלפי האנוסים.
שם, היא משילה מעליה את גלימת הנצרות ומכריזה בגלוי על יהדותה.
פגישה עם שני רבנים מובילים בקהילה, הרב אושקי והרב עטיאש מלמדת אותה על מצבו העגום מבחינה רוחנית של העם היהודי, בשל הגזרה הנוראית של האפיפיור לשרוף את ספרי הקודש העבריים.
בתגובה, היא יוזמת ומממנת את תירגום התנ"ך לשפת הלאדינו, השפה המדוברת בקרב תפוצת יהדות ספרד ואף דואגת להפיצו בקהילות היהודיות כמו כן היא בונה בתי כנסיות, תומכת בישיבות, בדפוס העברי ובקהילות היהודיות ברחבי העולם.
היא מלווה כספים רבים למלכים ומנהלת אסטרטגיה כלכלית ומדינית יוצאת דופן בעולם שלאחר גילוי אמריקה ומצליחה לנווט מלכים לפעול לטובת צרכי העם היהודי הנרדף והחבול.
לבסוף, היא עוקרת לאימפריה העות'מאנית והופכת לגורם כלכלי מרכזי רב זרועות היא אף מגדילה לעשות וקוראית תיגר על האפיפיור, בהכריזה חרם על עיר הנמל האפיפיורית אנקונה שבאיטליה, זאת בתגובה לשריפת 24 אנוסים על לא עוול בכפם .
בקושטא, (קונסטנטינופול היא איסטנבול) היא יוזמת מהלך מדיני פוליטי מדהים חסר תקדים:
לשם כך היא בוחרת בטבריה. אחת מארבע ערי הקודש של העם היהודי בארץ ישראל,
טבריה היוותה במשך כשמונה מאות שנה מרכז רוחני לעם היהודי.
עם חורבן בית שני, הסנהדרין גולה ליבנה ומיבנה לאושה, לבית שערים, לציפורי ולבסוף מתמקמת בטבריה עד תום. בה ישבו משמרות הכהונה. בה חובר ונחתם התלמוד הירושלמי. בה ישבו גדולי התנאים,
וחובר אף הדקדוק העברי. בזיכרון הקולקטיבי של יהודי ספרד הייתה ונותרה עיר קדושה מקור לערגה,
ממנה תחל הגאולה.
באין הסכמה של הסולטאן להחכיר את ירושלים (ווקף מוסלמי), היא מבקשת לחכור את טבריה ושבעה כפרים סביב לה, ופונה
לסולטאן כי יעניק לה "פירמן", גושפנקא להקמת אוטונומיה,
ישות יהודית בארץ ישראל.
היא "מרימה חומה" ומגדילה את שטח העיר על מנת לישבה באחיה הפליטים הנרדפים.
היא רוצה להיות "מלכת היהודים", אך היהודים למודי הסבל והתלאות לא ממהרים לבוא. היא נוסעת לקהילת יהודי קורי (באיטליה) ומשכנעת אותם למכור את בתיהם לבנק מנדס ולבא אל ארץ אבותיהם.
חלומה נגדע באיבו עם מותה בגיל 59 .
סיפור חייה, המרתק של "דונה גרציה" מפיח בקרב השומע התעלות נפש וגאווה על כי בקרב העם היהודי, צמחה מנהיגה רבת פעלים, שהצילה אלפים רבים מהעם היהודי, אשת עסקים עשירה ביותר בעולם, בעלת בנק שני בגודלו בתבל, דיפלומטית ומדינאית מחוננת שתימרנה את מלכי אירופה בזמנה ושלטה בסחר חובק עולם, בשוק התבלינים, אבני החן, תעשיית הצמר, היין, הדונג, הראקי ועוד.
סיפורה רווי בעוצמה בעושר אגדי, פאר, אהבה, מסירות נפש והקרבה למען העם היהודי
המרתקים את השומע.
אבל מקומה של "דונה גרציה" כמעט נפקד מבין דפי ההיסטוריה היהודית. למרות שהינה דמות נשית, המקדימה את הרצל בחזונה 350 שנה וכמו אשה היא לא רק עוסקת בחזון אלא מגשימה הלכה למעשה את חזונה. למרות שפועלה מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בתקומת עם ישראל, בשיבה לארץ אבותיו ואחיזה בקרקע. נדבך משמעותי בהצהרת בלפור ההיסטורית. למרות זאת, היא לא זכתה.
כף רגלה לא דרכה בארץ ישראל, אך בפועלה, פתחה את הדלת לתמיד לחשיבה מעשית מהפכנית להצלת העם היהודי ולאחיזה בארץ ישראל.
מצפה דונה גרציה בטבריה (צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי)
באדיבות אירית אחדות מנהלת ואוצרת מוזיאון דונה גרציה.
הצטרפו אלינו
קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית
עם ד"ר עליזה לביא
מהאינקוויזיציה ועד לטבריה! מנהיגה גיאופוליטית מבריקה
מהביורוקרטיה של האינקוויזיציה ועד להקמת “מדינה יהודית” בצפון
כשאנחנו מדברים על גירוש ספרד ופורטוגל, אנחנו נוטים לשקוע בקינה על חורבן תור הזהב (ובצדק!),
אך בתוך האפר של המאה ה-16 קמה דמות ששינתה את כללי המשחק.
דונה גרציה נשיא לא הייתה רק האישה העשירה בעולם; היא הייתה המנהיגה המדינית הראשונה שזיהתה
את המנגנון הביורוקרטי של רדיפת היהודים והציבה לו מענה ריבוני, יצרני וחסר פשרות. היא היתה שחקנית גיאופוליטית מבריקה ועם נשמה גדולה.
דמותה של דונה גרציה (ביאטריס דה-לונה) היא מופת של מנהיגות תחת זהות כפולה.
במשך שנים היא תמרנה במגרש המשחקים של האצולה האירופית כקתולית אדוקה, תוך שהיא מנהלת שיחות אסטרטגיות עם מלכים ואפיפיורים שרדפו את עמה. היכולת שלה לשמור על חוסן נפשי בתוך עולם של שקר כפוי, ולהפוך את הטרגדיה האישית של האנוסות לכלי של עוצמה פוליטית, היא שהפכה אותה למנהיגה הגיאופוליטית הראשונה של העם היהודי בעת החדשה. היא הבינה שבעולם שבו היהדות היא עילה למוות, התשובה היחידה היא ריבונות, ייצור עצמאי (כפי שניסתה להקים בטבריה) וכוח מיקוח בין-לאומי.
המלכודת: כשהדת הופכת לביורוקרטיה של רצח
כדי להבין את גודל ההישג של דונה גרציה, צריך להבין את המנגנון שמולו היא פעלה.
כפי שמעידים הרישומים ההיסטוריים, האינקוויזיציה לא הוקמה במקור כדי לרדוף יהודים, אלא ככלי אכיפה פנים-כנסייתי שנועד לשמור על “טוהר האמונה” בקרב הנוצרים.
אלא שבשנת 1497 הוטמנה המלכודת האכזרית: יהודי פורטוגל הוטבלו לנצרות בכפייה קולקטיבית.
ברגע שהפכו ל”נוצרים חדשים”, הם הפכו מבחינה משפטית ל”רכוש” הכנסייה.
מכאן ואילך, כל שמירה על זהות יהודית נחשבה ל”כפירה” שדינה מוות.
משיחה שהייתה לי עם ד”ר עליזה מורנו על גירוש ספרד והאינקוויזיציה – למדתי שהמנגנון הטוטליטרי הראשון בהיסטוריה שהפעיל סדר ורישום מופתיים: פרוטוקולים מדויקים, רשימות גנאלוגיות לבדיקת “טוהר הדם” (Limpieza de sangre) ותיעוד קפדני של רכוש מוחרם אינם הנאצים בגרמניה – אלא האינקוויזיציה.
היא לא אמרה זאת במילותיה וגם נזהרה בלשונה להשוות, אבל לי זה היה ברור שמדובר במנגנון דומה להפליא- ולא בכדי בין דונה גרציה הבינה שאי אפשר לנצח מכונה כזו בתחנונים;
אלא דרושה אסטרטגיה של עוצמה.
חזון טבריה 1561: “ציונות מעשית” שלוש מאות שנה לפני הרצל
המהלך הנועז ביותר של דונה גרציה היה חכירת אזור טבריה מהסולטן סולימאן המפואר.
סולימאן היה השליט העשירי והחשוב ביותר של האימפריה העות’מאנית,
פטרון של אמנות ואדריכלות (בונה חומות ירושלים) ומחוקק בחסד, שראה ביהודים המיומנים שהגיעו מאירופה נכס אסטרטגי לייצוב כלכלת האימפריה שלו מול המעצמות הנוצריות.
בעסקה מולו, דונה גרציה לא הסתכלה רק על נקודה אחת במפה. הראייה המרחבית שלה הייתה
של מדינאית השואפת להקים “מדינה יהודית” דה-פקטו בצפון הארץ, ליתר דיוק להקים אוטונומיה יהודית משמעותית: “מרכז לאומי- דתי וכלכלי” משמעותי בארץ ישראל, השליטה נשארה עות’מאנית –
והמיסים שולמו לסולטאן.
חבל ארץ יצרני: הזיכיון שקיבלה לא כלל רק את העיר החרבה טבריה,
אלא גם שבעה כפרים חקלאיים סביבה בעמק הירדן. היא הבינה שריבונות לא יכולה להתקיים רק על תפילות; היא חייבת “עורף חקלאי” שיספק מזון ותעסוקה.
מהפכת המשי והכלכלה: דונה גרציה שתלה אלפי עצי תות סביב הכנרת והקימה תשתית לגידול תולעי משי- באותם איזורים שקיבלה עליהם זיכיון, ומניחה שחלקכם מכירים אותם מצויין.
בית שאן: נחשבה לחלק מהמרחב החקלאי והמנהלי שהועבר תחת חסותם. מגדל (מג’דל): כפר דייגים וחקלאות מצפון לטבריה. חמת (חמת טבריה): האזור שמדרום לעיר, הידוע במעיינות המרפא שלו. כפר נחום: אזור חקלאי ומרכז דייג בצפון הכנרת. צמח (סמח’): אזור דרום הכנרת, ששימש צומת דרכים חקלאי. אל-עובידייה: יישוב חקלאי בעמק הירדן (באזור מנחמיה של היום). כפר חיטים / אזור בקעת ארבל: שטחים חקלאיים ממערב ומצפון-מערב לטבריה שסיפקו תוצרת לעיר
המטרה הייתה להפוך את טבריה ל”ליון של המזרח” – מרכז תעשיית טקסטיל יהודית עצמאית
שאינה תלויה בחסדי זרים. היא פיתחה את הנמל והקימה צי סירות דיג, מתוך הבנה שקהילה ריבונית חייבת לשלוט במשאביה.
שיקום החומות: בניית חומות טבריה הייתה אקט ריבוני של הגדרה עצמית –
יצירת מרחב מוגן פיזית ליהודים בתוך המזרח התיכון.
התחמקות מהמלכודת הדתית: היא נמנעה בכוונה מירושלים הרגישה מבחינה דתית, ובחרה בטבריה ובצפון כדי לבנות שם כוח יהודי “מתחת לרדאר”, מקום שבו היהודים יוכלו להיות אדונים לעצמם ולעבוד את אדמתם.
הלוחמה המוניטרית: ייבוש המשאבים של האינקוויזיציה
נדבך קריטי נוסף בשיטתה היה השימוש במערכת הבנקאית כדי למנוע את ביזת הרכוש היהודי. האינקוויזיציה התבססה כלכלית על החרמת נכסי הנרדפים, אך דונה גרציה פיתחה שיטת ‘אשראי נודד’. יהודים יכלו להפקיד את הונם בסניפי בנק מנדס באירופה הנוצרית ולקבל את הערך המקביל באימפריה העות’מאנית. בכך, היא לא רק הצילה נפשות, אלא ביצעה ‘סיכול כלכלי ממוקד’ למנגנון הרדיפה;
היא רוקנה את הקופה של האינקוויזיציה ממשאבים שהיו אמורים לממן את המשך הרדיפה,
והעבירה את ההון הזה לבניית הקהילה היהודית החדשה.
חרם אנקונה: הנשק הכלכלי היהודי הראשון
ב-1556, לאחר שהאפיפיור פאולוס הרביעי הפר את הבטחותיו ושלח למוקד 24 אנוסים בנמל אנקונה,
דונה גרציה הראתה לעולם איך נראית עוצמה יהודית. היא הכריזה על חרם כלכלי עולמי,
והורתה לכל ספינות האימפריה העסקית שלה להפסיק לעגון באנקונה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שהעם היהודי השתמש בכוחו הכלכלי כנשק מדיני כדי להעניש משטר שרצח יהודים.
המנגנון החשאי: “הרכבת המחתרתית” של בית מנדס
שיטת העבודה של דונה גרציה לא הסתכמה רק בנדבנות, אלא בבניית מערך לוגיסטי חובק עולם שהקדים את זמנו. היא השתמשה ברשת המסחרית של ‘בית מנדס’ ככיסוי למבצע הצלה רחב היקף.
ספינות התבלינים והצמר שלה שימשו כ’אוניות מעפילים’ מוקדמות, כשהן מובילות פליטים יהודים בבטנם של כלי שיט מסחריים. סוכני המכירות שלה בנמלים המרכזיים של אירופה תפקדו למעשה כרשת מודיעין; הם סיפקו לאנוסים תעודות מזויפות, שוחד לפקידי הגבול ומפות של נתיבי בריחה בטוחים.
זה היה מנגנון ביורוקרטי חלופי שנבנה מתחת לאפה של האינקוויזיציה, והוכיח כי כוח כלכלי פרטי יכול להכניע מנגנוני רדיפה מדינתיים.
סיכום: הדרך הביתה
דונה גרציה נשיא הייתה הראשונה להבין שאירופה, על מנגנוני התיעוד והרדיפה הביורוקרטיים שלה, היא מלכודת עבור העם היהודי.
המענה שלה היה חד וברור: אחיזה בקרקע, בניית חומות ועצמאות כלכלית.
היא לא חיכתה ל”אישור” מהעולם; היא השתמשה בהונה ובחכמתה כדי לקנות את הריבונות היהודית הראשונה בעת החדשה. המודל שלה לציונות מעשית – שילוב של חקלאות, תעשייה,
הגנה עצמית ותמרון מדיני – נותר רלוונטי עד היום כמענה לכל מי שמנסה למחוק את זהותנו.
לבסוף הפרויקט של דונה גרציה שנולדה ב20 ליוני 1510 נכשל!
ההתיישבות דעכה אחרי מותה ב- לנובמבר 1569 (בגיל 59) גם בגלל התנגדות מקומית, חוסר תמיכה מספקת וכו’.
אבל החזון של אשת העסקים, נדבנית, מדינאית פורטוגלית אנוסה שחזרה ליהדות –
היה גדול מהמציאות!!
ומה ערכנו ללא האנשים שמעזים לחלום בגדול?!
מקורות:
מכון שכטר למדעי היהדות, “דונה גרציה נשיא (1510–1569): אשת חזון”, מאת פרופ’ רנה לוין מלמד.
אתר הידברות, “האישה העשירה בעולם שהצילה אלפי יהודים: סיפורה של דונה גרציה”, מאת יוסף יעבץ.
Cecil Roth, “The House of Nasi: Doña Gracia” (ספר היסוד על חייה).
דרך המחשבה – השיחה בערוץ היוטיוב עם ד”ר עליזה מורנו
על הדרך וכלי העבודה של המאמר
דונה גרציה קרובה לליבי באופן אישי; גדלתי ביישוב כרכום שהקימו הוריי בצפון הכינרת, ואני מחוברת לכל שעל באזור שבו היא פעלה. מתוך החיבור הזה, ומתוך אהבה ארוכת שנים להיסטוריה וגיאופוליטיקה, נולד הסגנון שלי ב"דרך המחשבה": אני ניגשת לדמויות מפתח בעם היהודי מזוויות "אקטואליות".
כלי העבודה שלי הם מחקר והצלבת נתונים, אבל הכתיבה עצמה נעשית כאילו אני יושבת עם הדמות לשיחה בגובה העיניים. המטרה היא להוריד את ההיסטוריה מהמדף המאובק ולהפוך אותה למקור השראה חי ונושם שרלוונטי לכאן ועכשיו.
באדיבות שירן רז חוקרת עצמאית של גיאופוליטיקה ותודעה, מייסדת ערוץ "דרך המחשבה"
דונה גרציה בחרה בטבריה כדי לבנות כוח יהודי "מתחת לרדאר". מה המקום בארץ שגורם לכם להרגיש הכי "בבית"?
פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים. היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה). הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.
התרמיל היהודי הוא מדריך מרתק ומקיף למסע בר-המצווה, המעניק לנער ולמשפחתו הצצה אל השכבות התרבותיות, המסורתיות וההגותיות של אירוע משמעותי זה. הספר מאגד בתוכו עשרות טקסטים, תפילות ומנהגים ממקורות יהודיים לצד סיפורים אישיים ופרשנויות של כותבים עכשוויים.
ב-1855 כתבה רבנית משכילה מצ’כיה עשרות תפילות יהודיות והייתה לאישה הראשונה שפרסמה ספר תפילות לנשים ולנערות בשם שעות התייחדות, מתוך רצון להשיב נשים אל עולם התפילה היהודי. הספר שעות התייחדות (1855) היה רב מכר חוצה יבשות ועבר מאם לבת בירושה.
מנהג נשים מזמין למסע מרתק בעקבות מסורות וטקסים ממגוון הקהילות, המועברות מדור לדור. באמצעות תיעוד נדיר, הוא מחזיר לחיינו עולם שכמעט ואבד, ומאיר את תפקידן הייחודי של נשים בשימור היהדות ובהנחלתה.
הספר עכשיו תורך הוא הזמנה לגלות את הקול הייחודי שבך ולהעניק לך כוח וביטחון. דרך סיפורי חיים מרגשים על נשים מנהיגות, חוכמת האמהות והגשמת חלומות, הוא מעניק השראה וכלים למנהיגות, למסעות, לנאומים, לטקסים וליצירת שינוי בכל גיל.