יש סיפורים שנאמרים מאוחר מדי.
ויש כאלה שנמצאים איתנו כל הזמן אבל בשפה שלא ידענו להקשיב לה.
אלקס ריף, משוררת, יזמית חברתית ומנכ"לית עמותת לובי המיליון, מביאה אל המרחב הציבורי קול נשי אחר:
קול של הגירה, של שבר, של שתיקה ושל תיקון.
בילדותה, גדלה לצד סבתה קלרה ז"ל, ניצולת שואה שברחה רעבה וחולה אל הלא נודע. אך למרות הקרבה הפיזית, ביניהן נפער מרחק: שפה אחרת, עולם ערכים אחר, רצונות שונים. הסבתא ביקשה לספר והנכדה סירבה לשמוע.
רק בשלב מאוחר, כשכבר היה קשה לגשר, התבררה עוצמת ההחמצה. אז, במקום שבו הדיבור לא הצליח נולדה הכתיבה. דרך השירה, אלקס מצאה דרך חדשה להתקרב, להקשיב, ולהחזיר קול.
