שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

שַׁמְעָה

מאת: ד"ר עליזה לביא

בת רבי שלום שבזי

שַׁמְעָה, בתו של המשורר והמקובל רבי שלום שבזי נחשבת לאחת הדמויות הנשיות היצירתיות והמרגשות בתולדות יהדות תימן. לא הרבה נכתב עליה, אך שמה עולה בפיוטים של אביה, ולעיתים, ממש בקולה.

בקהילות רבות בתימן סופר ששַׁמְעָה לא רק ירשה את כישרון השירה מאביה, אלא גם יצרה פיוטים בעצמה, והייתה בעלת ידע בתורה ובסוד. על פי מסורות שבעל פה, נודעה ברוחניותה ובחוכמתה, והייתה לה השפעה רבה על נשים וילדים סביב לה.

בפיוטים של רבי שלום שבזי, שַׁמְעָה מופיעה לא רק כבת אהובה, אלא כסמל לנשמה היהודית, לשכינה ולנאמנות למסורת גם ברגעי שבר. יש הסבורים ששמה, שַׁמְעָה, הוא רמז לפסוק "שמע ה' קולי אקרא" ולקריאה לשמיעת הקול הנשי־רוחני.

למרות שתולדותיה אינן מתועדות במקורות כתובים רשמיים, עצם קיומה כדמות שנשמרה בזיכרון הקולקטיבי והפיוטי מעיד על כוחו של קול נשי שנחקק ונשמר.

לשליחת תמונות רלוונטיות לעמוד ולנושא לחצו כאן >>>

שַׁמְעָה והקול הנשי בתימן

קול סמוי, פיוט גלוי. שירת נשים בלב מסורת

שַׁמְעָה, בתו של רבי שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן, נולדה וגדלה בבית
שכולו שירה, קבלה, פיוט וקדושה.
אביה, המכונה
אבא שלום שבזי (שחי במאה ה-17), היה מגדולי הרוח של קהילת תימן:
משורר מיסטיקן, הוגה עמוק ואיש פלאים, שחי חיי עוני, פעל ללא לאות למען קהילתו,
וחיבר למעלה מ־500 פיוטים. רובם שירי קודש, אך גם שירי מוסר, חידות ושאלות פילוסופיות.

רבי שלום שבזי חי בתקופה של רדיפות, גלות קשה במדבר, ותמורות כואבות בחיי היהודים.
שירתו, ששאבה מספרות ספרד, מהקבלה, מהפילוסופיה ומהמיסטיקה
הייתה לכלי של תקווה, תיקון ותודעה. 

לא הרבה ידוע על שַׁמְעָה בתו. היא נפטרה בנערותה,
ונקברה ליד הכפר נַגְ’ד אֶלְבַּעְאַדִין במחוז עודיין,
מקום שהפך עם השנים לאתר עלייה לרגל ליהודים ולמוסלמים כאחד.

סיפורים ואגדות נרקמו סביבה: על יופייה, על לכתה בטרם עת ועל קדושתה.
פיוט המיוחס לה מופיע בספרות תִּכְּלַאל עתיקה (סידור של יהודי תימן),
ופורסם בידי החוקר אברהם אלנדאף בשנת תרפ"ח (1928).
השיר נכתב בעברית, אך כל בית בו מסתיים בשורה בערבית תימנית והוא שיר תחינה
למחילת עוונות, לגאולה ולבניין המקדש.
יש הסוברים כי אביה חיבר את השיר וחתם בשמה. ואחרים מייחסים את כתיבת הפיוט
לשַׁמְעָה עצמה, ושאביה או אחיה שימרו את המילים.

כך או כך, שמה חתום על פיוט, מעשה שנחשב נדיר.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

שירה בבית שבזי

הבית שבו גדלה שַׁמְעָה לא היה רק בית של קיום מצוות, אלא בית של פיוט מתמיד.
שירת שבזי רוויה באהבת ה', בכמיהה לגאולה ובדימויים נועזים מעולמות האהבה,
הייתה נוכחת בכל חג, שמחה, שבת או אסון.

הבת הצעירה, שַׁמְעָה, גדלה אל תוך המילים, המקצבים והמטפורות ושאבה מהן חיים.

גם אם לא נותרו בידינו פיוטים רבים שנכתבו מפיה, עצם נוכחותה בין דפי התִּכְּלַאל,
בין הפיוטים של אביה ואחיה, מספרת סיפור.

דמותה של שַׁמְעָה כחלון אל נשות תימן כולן

דמותה של שַׁמְעָה, שנעלמה בגיל צעיר, מייצגת דור שלם של נשים חכמות, עמוקות, ויוצרות – נשים שרות.
והשירים שלהן שהועברו בעל פה, הם תיעוד חי של עולם פנימי: יולדת, טוחנת, רוקמת, מתפללת, מנחה.
בשעות שלפני הזריחה, במפגשים נשיים ובטקסי חיים, הן נתנו קול לרגש, לאמונה ולשייכות.

שֶׁבַח אָשִׁיר וְאוֹדֶה וַאֲהַלֵּל,

וְאֶתְוַדֶּה עֲלֵי יָקָר וְזוֹלֵל.

וּבִנְעִים שִׁיר אֲחַלֶּה אֶת פְּנֵי אֵל.

אֲשֶׁר קוֹלוֹ לָאַיָּלוֹת יְחוֹלֵל.

ויבשר דאלך אלר'בע אלמהילו:

פָּז מְעוֹנִי. אִם עֲווֹנִי יַעֲנֶה בִי,

וְאִם פִּשְׁעִי יְרִיבֵנִי סְבִיבִי.

לְמִי אֶשְׁאַל וּמִי יְרַפֵּא כְּאֵבִי.

לְבַד חַסְדְּךָ וּבְכָךְ יִכְבֶּה שְׁבִיבִי.

פג'רך ליס לאלעתראת מקילו:

פָּז עָרוֹב שִׂיחִי כְּמוֹ חֶלְבֵי שְׁלָמִים

וְיִיטַב מַהֲלָלִי מִבְּשָׂמִים.

וְאֶשְׁמַע קוֹל מְבַשֵּׂר מִמְּרוֹמִים,

לְצִיוֹן יִשְׁעֲךָ חֶסֶד רְחוּמִים. (נ"א נְעוּרִים).

ויהדי כ'ל מגחאל'ן סבילו:

פָּז הֲלֹא מִפַּחְדְּךָ סָמַר בְּשָׂרִי,

וּמִיּוֹם דִּינְךָ כָּלָה שְׁאֵרִי.

שְׁלַח צוּר יִשְׁעֲךָ וְרַפֵּא אֶת מְזוֹרִי,

וְשַׁכְלֵל הֵיכָלִי וּבְנֵה דְּבִירִי.

פקד נפע אלדוא אשפא אלעלילו:

אָנָּא.

(הברמן, תשכ"ה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.