ברכת הנרות כמעט שאיננה מופיעה בסידורי התפילה העתיקים, אלא בספרי תפילה, בעדויות על פה ובתחינות לנשים. הדלקת נרות שבת היא מן המצוות המזוהות ביותר עם נשים ביהדות. זוהי מצווה המכניסה את קדושת השבת אל תוך הבית. רגע של סימון המעבר מחול לקודש, של השהיה, התבוננות, בקשה ותפילה.
דף הבית » אישה ומנהג » מנהג » חגים ושבתות » עמית מן, הדלקת נר שבת
שתפו אותנו ברשתות
עמית מן, הדלקת נר שבת
מוקדש לזכרה של עמית מן ז"ל, אור נשי בדמות חיה
באתר קלפי תפילת נשים, המשיב את הקול היהודי־הנשי אל מרכז חיינו, מוקדש ערך זה
לעילוי נשמתה של עמית מן ז"ל.
אישה צעירה שדמותה נוגעת ללב, ומהווה עבורנו עדות חיה למפגש בין נשיות, מסורת ושליחות בימינו.
עמית מנהיגה מלידה ובתם של רחל ודוד מן, נולדה בכ"ז שבט, תשס"א (19.2.2001) וגדלה בנתיבות בבית מסורתי־דתי שהקפיד על ערך השבת, משפחה והדלקת נרות.
בגיל 12 איבדה את אביה האהוב, ועמו חלק מעולמה. מתוך השבר הזה צמחה תחושת שליחות. ובלבה גמלה ההחלטה להקדיש את חייה לרפואה ולנתינה.
הדלקת נרות שבת עבור עמית הייתה רגע של חיבור, געגוע וזיכרון. כבת זקונים, היא התחברה
אל דמויות הנשים שסבבו אותה: אמה ואחיותיה.
מהן היא שאבה חום, כוח ומשמעות. גם כשגרה לבדה בקיבוץ בארי, לא ויתרה על רגעי האור.
היא הייתה עוצרת הכל, מדליקה, מברכת ומתפללת מעומק הלב. אפילו בתפקידה ככוננית רפואית בו בלטו כישורי המנהיגות שלה, שמרה בקנאות על הדלקת הנרות.
הדלקת נרות שבת היא מן המצוות המזוהות עם נשים ביהדות.
זוהי מצווה שמסמנת את המעבר מחול לקודש. מעניקה רגע של השהיה, התבוננות ותפילה.
הנר, אור פיזי ורוחני, מסמל שלום בית, השראת שכינה, ונוכחות עדינה של האל בחיים היומיומיים.
לפי ההלכה, לפחות שני נרות מודלקים: אחד כנגד "שמור" ואחד כנגד "זכור". נשים רבות מוסיפות נר
לכל אחד מבני הבית.
הדלקת הנר מתקיימת סמוך לכניסת השבת. רבים מהמנהגים סביב זמן ההדלקה שבקהילת תימן מכונה "זמן הנשים", טומנים בתוכם משמעות נשית עמוקה:
הברכה נאמרת בלחש, כפי שחנה, אם שמואל התפללה: "רק שפתיה נעות וקולה לא יישמע",
והאישה, בגופה, בנשמתה ובכוונתה פותחת שער, דרכו נכנסת השבת אל הבית.
בדורות קודמים נשתמרו נוסחים מיוחדים לתפילות שנאמרו בזמן הדלקת הנרות.
בכתב יד, בפיוט, ובתחינות. מילים אלו מבטאות את הקשר האישי של נשים עם הבורא, מתוך לב פתוח, דאגה למשפחה, ותקווה לעולם טוב יותר.
הצטרפו אלינו
קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית
עם ד"ר עליזה לביא
ב-7 באוקטובר 2023, נרצחה עמית בשעה שביצעה את שליחותה הרפואית
במהלך מתקפת הטרור על קיבוץ בארי.
היו לה הזדמנויות להימלט, אך היא בחרה להישאר כדי לטפל בפצועים, לדאוג לחבריה, ולממש את ייעודה.
גם כשהייתה פצועה, ניסתה לעצור את דימומה והמשיכה לטפל. לפני שנותק עימה הקשר, היא הספיקה לכתוב לאחותה חביבה איזקסון בוואטסאפ:
"הם פה, הם במרפאה, אני לא חושבת שאצא מזה, אני אוהבת אתכם".
מאז, מדי שבת, חברותיה ואחיותיה מדליקות נרות לזכרה. פמוטי השבת ניצבים, ותמונתה מאחוריהם. אורה ממשיך לפעום בבתים רבים.
העדות המרגשת על עמית נכתבה במסגרת עבודה בקורס תפילת נשים באוניברסיטת בר־אילן,
מאת הסטודנטיות עמית ויס ואלה איים שלמדו יחד עם עמית מן קורס פאראמדיקיות.
הן בקשו להתבונן ולחקור את מצוות הדלקת הנרות מבעד לעיניה של עמית והוסיפו נדבך יקר לסיפור חייה.
ההתרגשות שהייתה כשעמית ואלה הציגו את המטלה בכיתה לא הותירה עין יבשה.
עדות חיה לכך שכל קול נשי, גם של בנות זמננו, חיוני להשבת הסיפור הנשי-יהודי.
לזכרה של עמית מן
מגוון נוסחים לזמן הדלקת נרות הועברו בעדות השונות ממזרח וממערב מדור לדור, ונאמרים לאחר ברכת הדלקת נרות שבת.
נוסחים אלה מבטאים את עומק הקשר בין נשים לבורא עולם, ואת המעבר מחול לקודש כשעת רצון, כוונה, חשבון נפש, תפילה אישית וקשר אישי עם הבורא:
תפילה לאחר הדלקת נרות שבת/ נמצא בכתבי יד מתוך ספרי תפילה לנשים, קהילת יהדות איטליה
… "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְדוֹשִׁים יַעֲמוֹד לִי [וּלְבַעֲלִי] [וּלְבָנַי] [וְלִבְנוֹתַי] וּלְכָל בְּנֵי בֵּיתֵנוּ, וּבִזְכוּת מִצְוַת הַצְּדָקָה תָּחוּן אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַשְׁפִיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְחַיִּיּם טוֹבִים וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה וּבְרִיאוּת אֵיתָנָה וְהַצְלָחָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּברוּחָנִיּוּת. וְתִפְקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים לְעֲבְדֶּךָ בְּלְבָב שָׁלֵם. וְתַשְׁלִים בָּתֵּינוּ, וְתַשְׁכֵּן שְׁכִינַתְךָ בֵּינֵינוּ, וְתֵן לָנוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, וְתִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמְּךָ בֵּיּת יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנִּי לְגַדֵּל בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּנְבוֹנִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וְיִרְאִי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, זֶרַע קֹדֶשׁ דְבֵקִים בְּךָ וְרוֹדְפֵי מִצְווֹת. וְאַל יִשְׁלוֹט בָּנוּ עַיִן הָרַע וּפֶגַע רַע וְשׁוּם חוֹלִי, אָנָּא יְיָ אֱלֹהַי שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָּתִי בָּעֵת הַזֹּאת, בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוֹ הַקְדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּבִזְכוּת אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, וְהָאֵר נֵרֵנוּ שֶׁלֹא יִכְבֶּה לְעוֹלָם, וְהָאֵר אֵת פָּנֶיךָ וְנִוָשֵׁעַ, וּזְכוּת מִצְוַת הַצְּדָקָה וְהַדְלָקַת נֵרוֹת שַׁבָּת קֹדֶש (יוֹם טוֹב) תַּעֲמֹד לִי, וּתְקַבֵּל תְּפִלָּתִי בְּרָצוֹן, אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁתַּשְׂבִּיעַ אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וִיקָר וְחֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְרָצוֹן וְחַיּים טוֹבִים וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים. וְתָאִיר לָנוּ וּלְנַפְשוֹתֵינוּ וּלְרוּחֵנוּ וּלְנִשְׁמוֹתֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ הַמְאִירִים, כִּי בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךָ חַיּים, כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק. וִיחָנֵּנוּ לְאוֹר הַחַיּיּם לָאוֹר הַגָּנוֹז שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר, אָמֵן סֶלָה וְעֶד…"
מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים
פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.