"היה חסר לי טקס"
שלום לך,
יצאנו לחופשה משפחתית, ובדיוק אז הגיעה אליי הודעה מחברת הקהילה:
"האם יש לך תפילה לכריתת רחם? אני לפני ניתוח בשבוע הבא.
אני רוצה לקיים בביתי טקס תפילת נשים לרפואתי.
קראתי לו 'מְסִירֶחֶם', ואני מחפשת תפילה".
עצרתי מול הבקשה. הייתי רחוקה מאוד מהבית, בתוך ימים משפחתיים עמוסים,
ולא הצלחתי לחפש עבורה כפי שרציתי. אבל השאלה נשארה איתי.
בערב הניתוח, כשכבר חזרתי, שלחתי לה את "תפילה בשעת מחלה"
של פאני נוידא, 1855, ובה המילים: "יְהִי רָצוֹן שֶׁאַחְלִים מִמַּחֲלָתִי וְאָשׁוּב לִהְיוֹת חֲסֹנָּה וְאֵיתָנָה בְּגוּפִי וּבְנַפְשִׁי".
שלחתי לה גם את "התפילה לאחר החלמה", שתוכל ללוות אותה
במסיבת ההודיה שאחרי.
ואז היא כתבה לי שוב:"ה'מְסִירֶחֶם' שלפני הניתוח היה חזק ממש.
היו שירים, הרבה קטעי תפילה, סליחות ושיתופים. אבל היה חסר לי טקס מובנה".
והמשפט הזה נשאר איתי. במעגל הנשים שהתכנס,
עלה מבת דודתה זיכרון של טקס הַמִּשְׁמָרָה של קהילת יהדות איטליה,
שזו מסורת של התכנסות בבית ללימוד, לאמירת תהילים
ולתפילות לקראת רגעי מעבר משמעותיים.
במסורת קהילת יהודי רומא היא מתקיימת בלילה שלפני ברית המילה.
וזו בדיוק אחת השאלות שמעסיקות אותנו בתפילת נשים:
מה קיבלנו מן הדורות שלפנינו, מה אבד בדרך,
ומה אנחנו מחזירים ומשלימים ומעבירים הלאה.
אם יש בידיך תפילה, מנהג, מקור, טקס או זיכרון משפחתי
שיכול ללוות לרפואה ולהחלמה, שלחו לנו.
יחד ניצור ערך בעמוד אשה ומנהג שיוכל ללוות ולחזק גם רבות ורבים.
והחוט הזה ממשיך גם למפגש החודשי שלנו לקראת חודש תשרי:
חנה סנש ומחשבות לקראת השנה החדשה
דרך המילים, ההתלבטויות והבחירות של חנה סנש נשאל גם אנחנו:
מי אנחנו מבקשות להיות בשנה שבפתח?
יום רביעי, כ"ז באלול, 9.9, בשעה 20:00 בזום.
לינק יישלח למייל ולקבוצות הוואצפ שעה לפני המפגש.
משם, נמשיך יחד אל המפגש הבא שלנו, הפעם פנים אל פנים,
בפסטיבל תפילת נשים בספרייה הלאומית.
ערב של קולות, סיפורים, תפילה, מוזיקה ומפגש,
רגע בתוך ימי התשובה לעצור, להקשיב ולהתחבר למה שאנחנו לוקחות איתנו מן העבר,
ולמה שאנחנו מבקשות ליצור ולהעביר הלאה.
https://women-prayer.nli.org.il/
מחכה לך,
שבת שלום וסוף שבוע נעים,
עליזה.

