הדהוד מלב אל לב // 042

״השנה כל אחד יזמין לסוכה שלו״

כך אמר לנו משה אוחיון לקראת ליל הושענא רבה של 2023.

שנים נסעתי בסוכות, הרציתי ולימדתי במקומות אחרים.
באותה שנה החלטנו, כמה פעילים חברתיים, לעשות משהו אחר:
להישאר כל אחד ואחת בעירו, לפתוח את הבית, וליצור סוכות של אחדות.
בבוקר שמחת תורה, ה-7 באוקטובר, משה ובנו אליעד ז״ל נרצחו כשיצאו להגן על העיר אופקים.
שרית, אשתו המופלאה של משה וחברה יקרה, ממשיכה מאז את הדרך ואת המסורת.

ומאז, בליל הושענא רבה, אנחנו פותחים את הסוכה שלנו למפגש וללימוד.
אולי יש בזה משהו מהרעיון שמשה השאיר לנו: לא תמיד צריך לנסוע רחוק כדי ליצור חיבור. 

הושענא רבה הוא הלילה האחרון של סוכות. במסורות הקבליות
הוא נתפס כזמן של חיתום הדין, ורבים נוהגים להישאר ערים ולעסוק בתורה,
בתהילים וב״תיקון ליל הושענא רבה״.

ובתוך המנהג העתיק הזה מהדהד קול שמרגש אותי במיוחד:
רבי יוסף חיים מבגדד, ה״בן איש חי״, מגדולי פוסקי יהדות בבל,
מעיד על מנהגן של בנות משפחתו ״להישאר ערות כל אותו לילה וללמוד תורה״.
הוא מספר כי ״בליל הושענא רבא הן נעורות ולומדות משנה תורה ותהלים…״,
ומצייר תמונה חיה של בית שלם ער: הגברים יושבים ולומדים בסוכה שבחצר,
והנשים יושבות באכסדרה הסמוכה ולומדות גם הן,
בפני עצמן. בגדד. לילה. סוכה בחצר. בית שלם ער ולומד. והנשים שם.
מאז עברנו דרך ארוכה.
חברתנו, ד״ר אסתי תאומים בן מנחם, משתפת אותנו באתר תפילת נשים מתוך עבודת הדוקטורט שלה, בערך: ״חברותא בשתיים: נשים לומדות גמרא ומחזירות את קולן אל בית המדרש״.

חוט עובר בין הנשים בביתו של ה״בן איש חי״ לבין הנשים הלומדות היום.
לימוד תורה איננו רק צבירת ידע. הוא שיחה, והוא הזמנה ללמוד יחד, 
גם כשאנחנו שונות זו מזו. ואולי זה מה שהושענא רבה מבקש מאיתנו גם עכשיו.

ב״מגזין נשים״ התפרסמה החודש הכתבה טוות מילים לתפילה, 
מסע בעקבות תפילות שנשים יהודיות כתבו, שמרו והעבירו מדור לדור,
ובעקבות העבודה שלנו במיזם תפילת נשים, להשיב את הידע הזה
אל החיים. חברות הקהילה אפרת אלתר, אירנה צ׳פונוב ורותי לזר
משתפות כיצד תפילת נשים עתיקה פגשה את החיים שלהן ממש: התבגרות, גוף,
בר מצווה, אובדן, אמונה, תקווה ושייכות. ותודה ללאה מוריה על הכתיבה הרגישה.

נשים למדו. נשים התפללו. נשים העבירו ידע. לא תמיד שאלנו עליהן.
לא תמיד תיעדנו אותן. ועכשיו אנחנו פותחות להן שוב מקום.

חג שמח ושבת שלום,
עליזה

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.