המנגינה שבין הדורות: כך נולד השיר
תפילת אם שבנה משרת בצבא
מאת: חגית כפיר
יש תפילות שמחכות למנגינה כדי לשוב ולדבר.
לפני כעשרים שנה, כשהופעתי כזמרת יוצרת וחזנית בכנס, פגשתי לראשונה את ד"ר עליזה לביא, שהציגה שם את ספרה החדש והפורץ דרך, "תפילת נשים". בסיום המפגש היא ניגשה אליי, הגישה לי את הספר ואמרה:
“קחי את הספר ותני לתפילות מנגינה. מילים שיש להן מנגינה מקבלות חיי נצח”.
חזרתי הביתה והנחתי את הספר לצד המיטה. מפעם לפעם עלעלתי בדפיו, קראתי את קולותיהן של נשים יהודיות מן הדורות הקודמים, עד שלילה אחד נעצרו עיניי על "תפילת אם שבנה משרת בצבא" מאת פאני נוידא. הרגשתי חיבור מידי, כמעט מטלטל.
אנחנו, שזכינו לחיות בארץ ישראל עם צבא ריבוני משלנו, חוות יום יום את המתח העמוק הזה: מצד אחד גאווה עצומה בילדינו המתגייסים להגנת המולדת, ומצד שני דאגה וחרדה לשלומם, בגוף ובנפש.
ותוך כדי הקריאה עלתה בי השאלה: מה לאישה יהודייה שחיה בגולה במאה ה-19 ולבן המשרת בצבא? איך הרגישה אם שבנה נלקח לשירות צבאי באותם ימים, כאשר הסכנה לא הייתה רק לגוף, אלא גם לנשמה: החשש שחיי הצבא והנשק יקשו את ליבו, ירחיקו אותו מאמונת אבותיו ואמותיו, וינתקו אותו מן הבית היהודי שממנו יצא.
כדי להפוך את התפילה ההיסטורית והארוכה לשיר, הרגשתי צורך לערוך אותה מחדש. קראתי את הטקסט שוב ושוב, בחרתי מתוכו את המשפטים שנגעו ישירות בליבי, ועיבדתי אותם למבנה שירי, מהודק ופועם.
המשפטים שבחרתי מתוך תפילתה של פאני נוידא יצרו הד עמוק לחששות ולתחנונים של כל אם לחייל בארץ ישראל של היום.
התיישבתי ליד הפסנתר, והמילים והצלילים התחברו ליצירה אחת: גשר בין אם יהודייה בגולה במאה ה-19, לבין אימהות כאן ועכשיו.
השיר הזה נולד ממפגש אמנותי ואישי עם קול נשי מן העבר. הוא מבקש להפוך תפילה עתיקה לתפילה מוזיקלית, חיה ונושמת, של אימהות מכל הדורות.
אני שמחה לשתף אותו כאן, באתר תפילת נשים, שהוא בית לקולות הללו ולחיבורים החדשים שהם ממשיכים ליצור.
תפילת אם שבנה משרת בצבא
עיבוד מילים ולחן: חגית כפיר
על פי "תפילת אם שבנה משרת בצבא" מאת פאני נוידא
אלי שבשמים, אל צבאות
המושל ביד רמה בשמים ובארץ
אליך אשא תפילתי ממעמקי לב אם
שביום שיצא לשדה הקרב
שתצילנו מכדור תועה או ממכה
כי שם קוצר המוות את יבולו
אז פרוס עליו את רחמיך
אלי שבשמים האזינה לתפילתי
תן לברכת האם לרחף מעליו
תהא זו הברכה לנס מגונן
לשמחת ליבי לשבח ולהלל
לשמך הגדול
אמן.