הדהוד מלב אל לב // 045

שתי נשים שני עולמות

שלום לך,

לפני יומיים כתבה לי חברת קהילת תפילת נשים. בתה מתקשה ללדת,
והיא ביקשה תפילה עבורה. יומיים אחר כך הגיעה פנייה דומה באנגלית,
מאישה במקום אחר בעולם. והשבוע, כמעט באותו הזמן, התקיימה הילולת רחל אמנו.

ההילולה הגדולה היא רק נקודת שיא.
לאורך כל השנה מגיעים לקבר רחל המונים, נשים וגברים,
עם תפילות ובקשות על פרי בטן, זיווג, משפחה,
כאב ותקווה.

בשנות המחקר ואיסוף העדויות על הספר מנהג נשים,
ניסיתי להבין את הקשר המיוחד לרחל. במסעותיי פגשתי נשים
שגדלו בעולמות שונים לגמרי, בישראל ובתפוצות,
לעיתים כמעט ללא קשר לקהילה יהודית, לבית הכנסת או לתפילה, אבל רחל היא "סיפור אחר".

נערה צעירה שפגשתי בטרמפ ניסתה לשכנע אותי
להצטרף לנסיעה לקבר רחל: "רחל היא האמא של כולנו.
רק שלנו, הבנות, הנשים. תבואי פעם".

לפני שנפרדנו נתתי לה עותק של תפילת נשים. היא הביטה בספר,
הביטה בי ואמרה: "אז את יודעת". המשפט הזה נשאר איתי.

זמן קצר אחר כך קראתי ראיון עם המשוררת דליה רביקוביץ ז"ל, שסיפרה
על כמיהתה לילד ועל הרגע שבו הגיעה לקבר רחל,
נשברה בבכי וחזרה אל המילים העתיקות: "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי".

שתי נשים, שני עולמות תרבותיים רחוקים, ואותה כתובת.
אבל רחל איננה רק כתובת נשית. כבר הנביא ירמיהו מעביר
אותה מן הסיפור המשפחתי אל הסיפור הלאומי:
"רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו".

ומול הבכי באה ההבטחה: "ויש תקוה לאחריתך… ושבו בנים לגבולם".

אולי כאן טמון הסבר לכוחה המתמשך של רחל. היא אם מן המקרא,
אבל גם אם של עם. דורות של נשים וגברים ממשיכים
לשתף אותה בבקשות הפרטיות ביותר, כאילו המרחק של אלפי שנים נעלם.
הקלף שמצורף מחזיר אותנו לקבר רחל שלפני כמעט מאה וחמישים שנה.
הסביבה השתנתה ללא הכר. הכמיהה להגיע אליה ממשיכה.

וכאן אני רוצה לעצור לרגע ולומר מזל טוב לחברי ושותפי היקר ויליאם "ביל" גרוס,
שחוגג השבוע יום הולדת. לפני כמעט שלושים שנה
דפקתי על דלתו עם אינספור שאלות על סידורי נשים, תפילות ומנהגים.
מאז ביל הוא עבורי מורה, חבר ושותף לדרך. בנדיבות יוצאת דופן הוא פתח
בפניי את אוסף משפחת גרוס ואת הידע העצום שצבר,
וחלקים רבים מהדרך של מיזם תפילת נשים נשענים על נדיבותו.

ביל הוא עבורי השראה לאופן שבו אוסף הופך לשליחות:
לא רק לשמור אוצרות מן העבר, אלא לפתוח אותם, לחלוק אותם ולהחזיר אותם לחיים.

מזל טוב ביל וליסה, שתזכו לעוד שנים רבות וטובות של גילוי,
מחקר ופתיחת דלתות לעולמות יהודיים שכמעט נשכחו.

לפעמים אנחנו לא מחפשות תשובה. אנחנו מחפשות כתובת.

למי פונים כשאין לך מילים משלך?

ואם גם לך יש שאלה או רצון לשתף בחכמת האמהות שבמשפחתך,
כתבו לנו.

שבת שלום וסופשבוע נעים.

עליזה

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.