הדהוד מלב אל לב // 040

"את העולם לא אצליח לשנות. אבל את זה כן".

"לא הכרתי תפילה. לא פגשתי אדם מתפלל כל חיי".

כך שיתפה איריס חיים ברגע שנשאר איתי מפסטיבל תפילת נשים השני,
שקיימנו אתמול בספרייה הלאומית. איריס סיפרה שגדלה בנווה שאנן,
עזבה את הבית בגיל 16, ובהמשך חיה בקיבוץ של השומר הצעיר.
תפילה לא הייתה חלק מעולמה.

ואז יותם נחטף לעזה.

"אני זוכרת בבירור את ההבנה העמוקה שאני חלק מעם.
עמדתי מול תלמידות צעירות שהתפללו על יותם. הן לא הכירו אותו.
התרגשתי ונשמתי נעתקה. המונים מתפללים על יותם,
והם כלל לא מכירים אותו. ואז, באחת, הבנתי את כוחה של תפילה".

יש רגעים שבהם תפילה מתגלה דווקא דרך אנשים.
דרך הידיעה שמישהי שאינך מכירה נושאת איתך לרגע
את הפחד, את התקווה, את מה שכבד מדי לשאת לבד.

השבוע, בהרצאה שנתתי לקהילה היהודית באתונה,
קהילה עתיקה ומגוונת שיש לה סיפור מרתק, ובמיוחד סיפורן של הנשים שבה,
הזכרתי גם את איריס. סיפרתי על הרגע הבלתי נתפס שבו,
אחרי שנודע שיותם, אלון שמריז וסאמר טלאלקה ז"ל
נהרגו מירי חיילי צה"ל לאחר שהצליחו לברוח משוביהם, 
איריס ביקשה לפגוש את החיילים שהיו מעורבים באירוע ולומר להם שאין בה כעס עליהם.
בשיחה שלנו אתמול היא אמרה: "את העולם לא אצליח לשנות,
אבל אני בוחרת לשנות בתוכי את התודעה שלי.
ואני מאמינה שזה הדבר הראשון שצריך לעשות".

וחשבתי מיד על מילים שכתבה פאני נוידא בשנת 1855,
לקראת הימים הנוראים: …"אַךְ בְּטֶרֶם תָּשׁוּבִי אֶל אֱלֹהַיִך – הִתְכַּנְּסִי נַפְשִׁי אֶל תּוֹכֵךְ.
הַשְׁפִּילִי מַבָּטֵךְ הַבּוֹחֵן פְּנִימָה, נַסִּי לְהַכִּיר בְּחֶסְּרוֹנוֹתַיִך, בְּשְׁגִיאוֹתַיִך, לִקְרֹעַ אוֹתָם מֵעָלַיִךְ בִּמְלוֹא כֹּחֵךְ…"

מאה ושבעים שנה מפרידות בין איריס לפאני, אבל נדמה שהן אומרות לנו דבר דומה מאוד.

יש דברים בעולם שאיננו יכולות לשנות.
אבל אנחנו יכולות לבחור איך לפגוש אותם.
מה להזין בתוכנו, על מה לוותר, למה לתת לגדול, ואיזו תודעה נביא איתנו
אל השנה החדשה.

אולי זו גם אחת המשמעויות העמוקות של הימים
שבין ראש השנה ליום הכיפורים. לא רק לבקש שהחיים יהיו אחרים,
אלא להסכים לרגע להתכנס פנימה ולשאול:

מה אני יכולה לשנות בתוכי, גם כשאינני יכולה לשנות את העולם?

זה גם המסע של תפילת נשים. להשיב אלינו תפילות, מנהגים וסיפורים
של נשים יהודיות מן הדורות הקודמים, לא כדי להישאר בעבר,
אלא כדי לקבל מהם שפה לחיים שלנו עכשיו.

גמר חתימה טובה ושנה טובה,

עליזה

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.