הדהוד מלב אל לב // 031

מי שמרה את סוד הגאולה כשכולם שכחו?

שלום לך,

אתמול נפגשנו למפגש החודשי של קהילת תפילת נשים.
משמח ללמוד יחד, לשאול, להקשיב ולגלות שוב כמה כוח יש בקבוצה
שמחזירה לחיים תפילות, מנהגים וזיכרונות של נשים יהודיות.

השבוע כתבה לי דוידה רוט, חברת הקהילה:

״אנחנו במסע בת מצווה והגענו לבית הכנסת בבראשוב. 
יש לך אפשרות לשלוח לי תפילה לבת המצווה, שחן, הבת שלנו, תוכל לומר כאן?״

הפניתי אותה לערך באתר, ובתוך רגע חן יכלה לקרא תפילה עתיקה
שנכתבה לבת מצווה.

בדיוק לרגעים כאלה נולד אתר תפילת נשים.

כך קרה גם כאשר הרב יוסף סאקס, מנהל אגף המחקר בבית ש״י עגנון,
ביקש במהלך ביקור בפולין עם משלחת שהוביל, נוסח הדלקת נרות של נשות הקהילה.
וכך מבקשות ומבקשים מאיתנו, גם בעת ביקור בפורטוגל ובבלמונטה,
את תפילת הדלקת הנרות של נשות האנוסים.

יש רצון עמוק לא רק ללמוד על המילים העתיקות, אלא לומר אותן מחדש.

לקראת תשעה באב הקדשנו את המפגש לשֶׂרַח בת אשר,
דמות שהמקרא ומערכת החינוך מזכירים בקצרה,
אך הזיכרון היהודי, ובמיוחד הזיכרון הנשי, לא הניחו לה להיעלם.

שֶׂרַח אינה רק דמות מקראית חידתית. היא סמל לכוחן של נשים לשאת זיכרון,
לרפא שבר, לזהות תקווה ולהעביר מדור לדור את סוד הגאולה.
על פי המסורת, שרח האריכה ימים,
ידעה לזהות את סימני הגאולה ושומרת את הסוד שעובר מדור לדור.
היא זכרה גם כאשר אחרים שכחו, ונשאה בתוכה את הידיעה
שהסיפור היהודי אינו מסתיים בחושך אלא בתקווה.

אולי משום כך נשים בכורדיסטן הזכירו אותה בקינות ליל תשעה באב
ליד נהר הפרת. דווקא שם, רחוק מירושלים, בתוך זיכרון של חורבן,
גלות ואובדן, הן קראו בשמה.

גם כשאת עומדת על שפת נהר הפרת בבבל,
גם כשהבית חרב והדרך חזרה אינה נראית, מהבהב בלב סוד קטן:
עוד אפשר לשוב, עוד אפשר לבנות,
עוד לא אבדה התקווה.

אני שרח בת אשר, שרות נשות ג׳רבה בערבית יהודית,
וקושרות את דמותה לאבן מירושלים שנישאה אל בית הכנסת אל-גריבה.

נשים שלא תמיד למדו מתוך ספר שימרו ידע יהודי עמוק
באמצעות קינה, טקס, תנועה וזיכרון קהילתי.
הן לא רק זכרו את ירושלים. הן שמרו בלבן את האפשרות לשוב אליה,
ובנו ממנה בית גם הרחק ממנה. 

וזו גם המשימה של קהילת תפילת נשים היום: לאסוף את האבנים,
לשמור את הזיכרון ולהפוך אותו לשפה חיה.
ותודה לתא"ל (מיל') גילה כליפי אמיר שמיד בסוף המפגש
לקחה על עצמה לבדוק בבית הכנסת ג׳רבה (העתק מטוניס)
באופקים ולראיין נשים על סרח.

האתר, המפגשים וחומרי המיזם פתוחים לקהל חינם.
כדי שנוכל להמשיך לבנות יחד את הבית הזה, להוסיף תפילות,
מנהגים וסיפורים ולהמשיך להנגיש אותם.
נשמח לעזרתך: בזמן, בידע, בחיבורים, בעריכה ובהגהה,
בעבודה ארכיונית, בגיוס משאבים או בתמיכה כלכלית – לתמיכה.

הזיכרון הזה, והתקווה הטמונה בו, הם של כולנו.
להקלטה של המפגש לחצו כאן לחלק א', וכאן לחלק ב'. 

שבת שלום וסופשבוע נעים,
עליזה

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.