יוסף סאקס, מנהל אגף המחקר של מוזיאון בית עגנון בירושלים, הוביל משלחת לפולין.
הוא ביקש תפילה או תחינה הנאמרת בפולין לפני הדלקת נרות שבת או חג.
ביקש – וקיבל. שלחתי לו תחינה הנאמרת לפני הדלקת נרות.
התפילה מעלה קול נשי יהודי מרגש והוא חלק מהמסורת העשירה
שנשים משמרות ומעבירות מדור לדור.
דף הבית » אישה ומנהג » תפילה » שבת » תחינה לפני הדלקת נרות של נשים מפולין
שתפו אותנו ברשתות
תחינה לפני הדלקת נרות של נשים מפולין
תחינה לפני הדלקת נרות
רּיבוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּזְכוּת שֶׁקִּיַּמְתִּי שְׁלֹש הַמִצְוֹת שֶׁצִוִּיתָ לָּנוּ הַנָּשִׁים – נִדָּה, חַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר –
תִּהְיֶינָה הַמִצְוֹת הָאֵלֶּה מְלִיצֵי יֹשֶׁר לִפְנֵי כִּסֵא כְבוֹדֶךָ, שֶׁאֶזְכֶּה לְבָנִים צַדּיקִים וְטוֹבִים, וְיִהְיוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְיָבִינוּ סוֹדוֹת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְתִתְּנֵם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵיהֶם,
וְנִזְכֶּה אֲנִי וּבַעֲלִי לְגַדְּלָם בְּעֹשֶׁר וּבְכָבוֹד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת:
לִכְבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לִכְבוֹד הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה, לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶש שֶׁנָּתַן לָנוּ אֲדוֹנֵינוּ, וְצִוָּנוּ עַל הַמִצְוָה הַחֲבִיבָה הַזֹּאת. יְהִי רָצוֹן שֶׁאוּכַל לְקַיְּמָה בְּאֱמֶת, וְיֵחָשֵׁב לִי כְּאִילּוּ קִיַמְתִּי תַּרְיַ"ג מִצְוֹת בְּתוֹךְ כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, אָמֵן:
הצטרפו אלינו
קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית
עם ד"ר עליזה לביא
עדות מתקופת השואה על הדלקת נרות בסתר
"השתדלנו ליצור, לכל הפחות לרגעים אחדים, אווירה חגיגית, אווירה של קדושת השבת
על ידי תפילה והדלקת נרות.
מחברותינו שעסקו באריזת החבילות, קיבלנו נרות והדלקנו אותם בעיניים זולגות
כבר בערב שבת השנייה להיותנו שם.
פה וגם במקומות אחרים, במשך ימי נדודינו, התפללה קבוצתנו בערב שבת כמנהג הקהילה הניאולוגית – בקול רם ובשירים כפי שהיינו נוהגות בעירנו נאג’י קאניז’א לפני פרעות הנאצים.
אחיותינו ממארמארוש התאספו סביבנו והקשיבו בלחש וברגש אל שירינו היפים.
במשך כל ימי נדודינו המעונים השתדלנו להמציא שמן ופתילות להדלקת הנרות,
ויהי מה – לקיים מצוות הדלקת נרות.
ובכל זאת, היו עתים שלא הייתה אפשרות להשיג נרות.
אז הדליקו נרות שבת באופן סמלי… בליל שבת חשוך ומעורפל, בנובמבר 1944, הלכנו חמישה חמישה בשורות עשרה שעות. מרות נפש הלכנו במלבושינו הקרועים, דרך קילומטרים של רפש וטיט, לבית חרושת של נשק. פתאום פתחה שכנה את חלון ביתה ואמרה:
'עכשיו הדלקתי נר של שבת…'
הבטתי על שתי נורות החשמל וברכתי עליהן…"
(מתוך: יהושע איבשיץ, האשה בשואה, תשמ"ז)
מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים
פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.