הייתה לי זכות לעקוב מקרוב אחרי המסע של חברתי עליזה לביא, שהוליד את הפרוייקט הנפלא הזה.
אני מגיע ממשפחה שחלקה הגדול, מצד אמי, הם חסידי קרלין,
ויש לנו פינה חמה בלב ליהדות מחבקת, מתונה ובעיקר שמחה ומשמחת.
המנהג שזכור לי הוא כיצד גיסו של סבא שלי היה רוקד בחגיגות המשפחתיות עם בקבוק על ראשו…
ואני זוכר כיצד החובה להיות בשמחה תמיד הפכה מקור השראה.
מנהג שני היה להתכנס ברחבת הכותל עם תום צום יום הכיפורים –
כל חלקי המשפחה שגרו בירושלים היו מגיעים לשם לתפילת נעילה ולשמחה שלאחרי מעריב.
והמלצה – את מארז הקלפים הנפלא נתתי כמתנה לנשים הצעירות במשפחתי שהתמודדו בשנתיים האחרונות עם אתגרים אדירים. מראה פניהן והתודה שהכירו – היו שווים כל הון שבעולם!
עליזה יקרה, תמשיכי להנגיש את היהדות בדרכך שלך, בנועם ובאהבה וללא כפייה,
וככה יותר אנשים ייחשפו לעושר של זהותנו ומסורותינו!