שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

תפילות בכתב ידן:
סיפורן של שתי נשים יהודיות באיטליה

מאת: ד"ר עליזה לביא

שני כתבי יד מאיטליה, שתי נשים וקול נשי שנשמר לאורך מאות שנים.

אלי משולם, ונציה 1714 | אסתר רוויגו, מודנה 1776

לפני יותר משלוש מאות שנה, בשתי קהילות יהודיות באיטליה, ישבו שתי נשים צעירות ועסקו בכתיבת תפילות. האחת תרגמה את תפילות היום יום לאיטלקית לשימושה האישי, והאחרת העתיקה בכתב ידה את סדר פיטום הקטורת והעניקה אותו לחברתה.

שני כתבי היד, שנשמרו באוסף ספריית בית המדרש ללימודי יהדות בניו יורק (JTS), פותחים צוהר לעולם תפילה נשי שלא תמיד זכה למקום. הם מלמדים על נשים שהיו שותפות פעילות בכתיבת תפילות,
בתרגומן ובהעברתן לנשים אחרות.

אלי משולם: להתפלל בשפה שלי

ונציה, 1714

תרגום תפילות יום-יום (ונציה, 1714). באדיבות ספריית בית המדרש ללימודי יהדות JTS

בשנת 1714 הכינה אלי בת מנחם הלוי משולם, צעירה יהודייה מוונציה, תרגום לאיטלקית של תפילות היום-יום, לשימושה האישי.

כתב היד נושא את הכותרת:

Tradutione D’Orationi Cotediani

תרגום תפילות יום-יום.

בדף השער המעוטר נראית דמות אישה יושבת אל שולחן כתיבה וקולמוס בידה. על פי תיאור התערוכה שבה הוצג כתב היד, מדובר בדיוקן עצמי של אלי. משני צדי הדמות מופיעים סמלי המשפחות משולם ולוי, ובשולי העמוד עיטורים של פרחים וציפורים. משפחת משולם, שנודעה גם בשם דל בנקו (Del Banco), הייתה מן המשפחות היהודיות הבולטות בוונציה. בני המשפחה עסקו בבנקאות והיו קשורים להקמת בית הכנסת של משפחת משולם, Scuola Meshulamim.

אבל מה שמעניין במיוחד בכתב היד אינו רק הרקע המשפחתי או עושרו האמנותי.
אלי ביקשה להתפלל בשפה שהיא מבינה.

במקום להסתפק בנוסח התפילה המסורתי בשפה שלא הייתה שפת היום-יום שלה, היא יצרה לעצמה ספר תפילה שיאפשר לה לקרב את המילים אל עולמה ואל שפת חייה. התרגום מעיד על ידיעת קרוא וכתוב ועל היכרות עם עולם התפילה היהודי, אך גם על רצון אישי להתפלל בשפה שתהיה מובנת לה.
דמות האישה הכותבת, המופיעה במרכז דף השער, מעניקה למהלך הזה ביטוי חזותי יוצא דופן:
האישה אינה רק מי שמחזיקה בספר תפילת נשים, אלא מי שיושבת ליד שולחן הכתיבה ויוצרת אותו לעצמה.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

אסתר רוויגו: תפילה העוברת מיד אישה לאישה

מודנה, 1776

סדר פיטום הקטורת (מודנה, 1776). באדיבות ספריית בית המדרש ללימודי יהדות JTS

כשישים שנה לאחר מכן, בשנת 1776, העתיקה אסתר בת יוסף רוויגו, צעירה יהודייה ממודנה שבאיטליה, כתב יד מיניאטורי של ״סדר פיטום הקטורת״. כתב היד המעוטר נושא את הכותרת ״סדר פיטום הקטורת״, המוקפת במסגרת צבעונית של פרחים ועיטורים.

פיטום הקטורת הוא נוסח תפילה המתאר את סוגי הבשמים והצמחים שמהם הכינו את הקטורת שהוקטרה בבית המקדש. לאחר חורבן המקדש השתלב הנוסח בסידור התפילה, ועד היום נהוג לאומרו בתפילות שחרית ומנחה.

במהלך הדורות ייחסו לאמירת פיטום הקטורת סגולות מיוחדות, ובהן הגנה מפני סכנות ומגפות, הרחקת צרות וברכה בפרנסה. גם ספר הזוהר מדגיש את מעלתה הרוחנית של אמירת הקטורת. יש הנוהגים לקרוא את התפילה מתוך הסידור, כדי להקפיד שלא להשמיט אף אחד ממרכיבי הקטורת.

על רקע האמונות והמסורות שנקשרו בפיטום הקטורת, מקבל כתב היד הזעיר שהעתיקה אסתר רוויגו משמעות נוספת. אין מדובר רק בהעתקת תפילה ובהענקתה לחברה,
אלא בהעברת תפילה בעלת משמעות רוחנית עמוקה, שנקשרה במסורת היהודית גם לתקווה, להגנה ולברכה. אולם ייחודו של כתב היד של אסתר אינו רק בתוכן התפילה או בעיטוריו.
בקולופון, הערת הסופרת בסוף כתב היד, מתגלה סיפור אישי: אסתר העתיקה את התפילה והעניקה אותה במתנה לחברתה, יודיטה אוזיליו.

משפחות רוויגו ואוזיליו היו משפחות בולטות בקהילה היהודית של מודנה, וכל אחת מהן הייתה קשורה להקמת בית כנסת בעיר במאה ה-17. הספר הזעיר, שנכתב בקפידה והועבר מאישה אחת לאחרת,
מלמד על נשים משכילות, על היכרותן עם עולם התפילה ועל הקשרים החברתיים שבאמצעותם שמרו נשים על מסורת יהודית והעבירו אותה הלאה.

אסתר לא חיברה את נוסח פיטום הקטורת. מעשה היצירה שלה היה בהעתקת התפילה, בעיצובה ובהענקתה כמתנה לחברתה. מעשה זה מעיד על מקומן של נשים משכילות בחיי התרבות והתפילה של הקהילה היהודית באיטליה במאה ה-18.

נשים לא רק קיבלו את המסורת.
הן גם העבירו אותה.

שני כתבי היד מספרים סיפורים שונים, אך יחד הם מאירים תופעה חשובה בתולדות חיי התפילה של נשים יהודיות. אלי משולם ביקשה להבין את התפילה בשפתה, ואסתר רוויגו ביקשה להעניק תפילה לחברתה.

האחת תרגמה, האחרת העתיקה. האחת יצרה ספר תפילה לשימושה, האחרת יצרה ספר תפילה שנועד להינתן במתנה.

שתיהן פעלו בתוך המסורת היהודית, ובו בזמן הותירו בה חותם אישי. כתבי היד האלה אינם מלמדים בהכרח על מצבן של כלל הנשים היהודיות באיטליה. הם משקפים עולם של נשים בעלות נגישות להשכלה ולתרבות כתובה, ככל הנראה בחוגים משפחתיים מבוססים.

דווקא משום כך הם חשובים: הם מאפשרים לנו לזהות נשים בשמותיהן, להכיר את מעשיהן ולראות את התפקיד שמילאו בשימור ובהנחלת ידע יהודי.

במחקריי על תפילות נשים ומנהגיהן אני שבה ופוגשת את התופעה הזאת:
לצד עולם התפילה המוכר, שנכתב ונערך ברובו בידי גברים, התקיים עולם עשיר של נשים שהעתיקו תפילות, תרגמו אותן, חיברו בקשות אישיות והעבירו תפילות בין בנות משפחה וחברות. לא כל הקולות הללו הגיעו אלינו. רבים נותרו בכתבי יד, באוספים פרטיים ובספריות, ולא תמיד זכו למחקר ולהנגשה.

מן האוסף בניו יורק אל מיזם תפילת נשים

במהלך ביקורי בתערוכה Jewish Worlds Illuminated: A Treasury of Hebrew Manuscripts from The JTS Library, שהוצגה במועדון גרולייה בניו יורק בשנת 2025, נחשפתי לשני כתבי היד הללו.

המפגש עם יצירותיהן של אלי משולם ואסתר רוויגו מחזיר אותנו לשאלה שמלווה את עבודת מיזם תפילת נשים: אילו קולות נשיים נשמרו בין דפי הספרים, ומדוע איננו מכירים אותם?
השבתם של כתבי היד הללו אל התודעה הציבורית מאפשרת לנו להרחיב את הסיפור על מקומן של נשים בתרבות היהודית. לא רק כמי שהתפללו, אלא גם כמי שכתבו, העתיקו, תרגמו והעבירו את התפילה הלאה.

פרטי כתבי היד

אלי בת מנחם הלוי משולם

Tradutione D’Orationi Cotediani, תרגום תפילות יום-יום

ונציה, איטליה, 1714

מספר מדף: JTS MS 8262

אסתר בת יוסף רוויגו

סדר פיטום הקטורת

מודנה, איטליה, 1776

מספר מדף: JTS MS 4266

קרדיט לתצלומים:

ספריית בית המדרש ללימודי יהדות

Courtesy of The Library of The Jewish Theological Seminary.

תודה מיוחדת

תודה מיוחדת לד״ר שרון ליברמן מינץ (Sharon Liberman Mintz), אוצרת האמנות היהודית בספריית בית המדרש ללימודי יהדות בניו יורק (JTS), על הסיוע , שיתוף הידע והמקורות והנכונות לסייע בהנגשת כתבי היד לציבור באמצעות מיזם תפילת נשים.  תודה גם ל-Havva Charm Zellner, מנהלת שירותי הספרייה, על עזרתה בהעמדת התצלומים האיכותיים לרשות המיזם תפילת נשים.

מקור לתיאורי כתבי היד: התערוכה Jewish Worlds Illuminated: A Treasury of Hebrew Manuscripts from The JTS Library, מדור איטליה, מועדון גרולייה, ניו יורק, 2025.

איזה סידור, תפילה או מנהג קיבלתם מדמות משמעותית בחייכם והייתם רוצים להעביר הלאה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.