״באמת 1767?" | והגשם שמחכה למי שעוד בדרך
שלום לך,
״את הגשם תן רק בעיתו, ובאביב פזר לנו פרחים״.
את המילים האלה כתב אבי קורן, שזכיתי להכיר ולעבוד איתו.
הוא סיפר לי פעם שהשיר ״אנחנו לא צריכים״ לא נולד מתוך בקשה לגשם,
אלא מתוך כאב המלחמה והגעגוע לחבר שלא שב.
ומאז, בכל שנה כשהגשם חוזר אל התפילה, השורה הזאת חוזרת אליי.
בשמיני עצרת התחלנו לומר ״משיב הרוח ומוריד הגשם״,
ורק ביום ראשון הקרוב, ז׳ בחשוון, נתחיל בארץ לבקש גם: ״ותן טל ומטר לברכה״.
חז״ל קבעו להמתין עד כדי לאפשר לעולי הרגל האחרונים לשוב לביתם לפני הגשמים.
איזה רעיון יפה: גם כשאנחנו זקוקים לגשם, מחכים עוד מעט בשביל מי שעוד נמצא בדרך הביתה.
בתפילת הגשם אנחנו מבקשים מים בזכות הדורות שקדמו לנו.
הפיוט מזכיר בזה אחר זה את אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן – כולם גברים.
ובכל פעם שאני קוראת אותו עולה בי השאלה: איפה הנשים?
הרי גם הן שם, שוב ושוב ליד המים: רבקה ליד הבאר, רחל ליד הבאר,
מרים והבאר שליוותה את ישראל במדבר. ובמסכת תענית,
כשאבא חלקיה ואשתו מתפללים לגשם, דווקא מן הצד שלה עולים העננים ראשונים.
בספר ״תפילת נשים״ הבאתי פיוט שחיברה לאה שקדיאל, המבקש להשיב נשים אל תפילת הגשם:
״זְכוֹר אֵם אֲשֶׁר בְּכַדָּהּ שָׁאֲבָה
לָעֶבֶד וְלַגְּמַלִּים מַיִם״
ומשם ממשיך הפיוט אל רחל, בת פרעה, מרים ואשת אבא חלקיה.
זה בדיוק לב המסע של תפילת נשים: לחזור אל המקורות, לגלות, ולהתחבר.
ומה היה אצלנו השבוע?
בבוקר המפגש על לונה עמרון, קיבלתי מחברת הקהילה לואיס את המייל:
״סליחה שאני שואלת. האם באמת מדובר בשנה 1767 או שיש פה טעות?״
כן. 1767.
נערה יהודייה בת 14 ברומא העתיקה במו ידיה את מגילת אסתר
ואת דף הברכות לקריאת המגילה, והשאירָה לנו גם את שמה ואת גילה.
השאלה הזאת ריגשה אותי, כי היא מדייקת את המסע שלנו:
כשמחזירים אל האור סיפור שכמעט נשכח, הוא שוב מעורר שאלות,
סקרנות ושיחה. הוא חוזר לחיים.
בעקבות המפגש העלינו לאתר ערך חדש על לונה,
תודה גדולה לד״ר אנה ניצה-קפלן האוצרת במוזיאון ישראל,
ירושלים, על המפגש המרתק.
החלום שלנו הוא לבנות באתר גם ספריית מפגשים מסודרת, בעברית ובאנגלית,
כדי שהידע הזה יהיה נגיש לכל אחת ואחד, מכל מקום.
כדי שנוכל להמשיך לאסוף, לחקור, לתעד ולהנגיש את הקולות האלה,
אנחנו מחפשים שותפים ושותפות לדרך.
אם תרצו לסייע, לתמוך או לחבר אותנו למי שיכולים לעזור לנו לצמוח,
אשמח מאוד לשמוע.
שבת שלום וסוף שבוע נעים,
עליזה

מתוך התערוכה.
