שתפו אותנו ברשתות

Facebook
LinkedIn
WhatsApp

רבקה בת מאיר טיקטינר, מחברת 'מינקת רבקה':
הסופרת היהודייה הראשונה

מאת: ימימה חובב

"המשמעות של המנורה יכולה להיות גם כזאת שאישה טובה נמשלה אליה, ממש כשם שאישה טובה נמשלה לתורתנו […] כדי שיֵדעו שאישה טובה שקולה כנגד כל התורה כולה. וכפי שהתורה אינה יכולה להתקיים כשחסרה בה אות אחת, כך גם אישה טובה צריכה להיות שלמה במעשים טובים כלפי השם יתברך שמו וכלפי הבריות"
(מתוך הספר 'מינקת רבקה' עם תרגום, מבוא והערות מאת ימימה חובב, בהוצאת 'ידיעות ספרים', ו ע"ב)

דמותה יוצאת הדופן

במפנה המאה השבע עשרה חיברה רבקה בת מאיר טיקטינר מפראג את ספר המוסר לנשים 'מינקת רבקה', ספר ביידיש המחזיק שלושים ושישה דפים. על אף היקפו המצומצם אין להמעיט בערכו. זהו הספר הראשון שכתבה אישה יהודייה או לפחות הראשון שהשתמר והגיע לידינו, ועל כן 'מינקת רבקה'הוא מקור בעל חשיבות יוצאת דופן.

המידע הביוגרפי על אודות רבקה בת מאיר טיקטינר מועט. על מצבתה בבית הקברות העתיק בפראג נכתב:

רבקה בת מהר"ר [מורנו הרב ר'] מאיר טיקאטין / נפטרה כ"ה ניסן לפרט רבקה האבן הזאת תנצב"ה / רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כֻּלנה: / בטח בה לבנו כאביגיל בחייה בזכותה להגינה: / קרבן כליל כאיל במוֶת לכפרה ניתנה: / היתה דורשת יום וליל לנשים בכל קריה נאמנה: / זלגה עין כל נפיק ועייל [כל היוצא ובא] כאשר נגנזה ונטמנה:

מן הדברים עולה כי רבקה בת מאיר הלכה לעולמה בשנת שס"ה (1605), וכי אביה (שאינו מוכר לנו ממקורות אחרים) היה מלומד ובן העיר טיקטין (Tikotin), הסמוכה לביאליסטוק, בצפון-מזרח פולין. 

התיאור על המצבה ש'הייתה דורשת יום וליל לנשים בכל קריה נאמנה', מקבל חיזוק מתפילת יזכור לעילוי נשמתה ב'קונטרס בית כנסת אלטנוישול בפראג':

יזכור אלקים נשמת הזקינה הרבנית מרת רבקה בת מהר"ר מאיר בעבור שנתן בעלה הר"ר […] לצדקה וגם היתה דורשת בכל […] בשכר זה תהא נשמתה צרורה בצרור החיים עם נשמותיהם של אי"ו [אברהם יצחק ויעקב] שרה רבקה רחל ולאה עם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן ונאמר אמן.

דברי זיכרון אלו מלמדים עוד פרטים אחדים על חייה של רבקה בת מאיר: היא הלכה לעולמה בגיל מבוגר ('הזקינה'), אם כי איננו יודעים בת כמה הייתה במותה ולפיכך איננו יכולים לדעת מה הייתה שנת לידתה; היא הלכה לעולמה לפני אישהּ – ששמו היה כנראה בצלאל ברוך או בצלאל הענוך – ולא נקשר לשמו תואר רבני; מכאן שהכינוי "רבנית" שהוצמד לה רומז כנראה לסגולותיה שלה כמלומדת שהייתה בקיאה בספרות הקודש, ולא להיותה אשת רב. יתר על כן, שלא כנשים רבות שהתמסרו לעבודת ה' בימי אלמנותן, שחלקן בחרו לפרוש מחיי החולין, ושהיו בהן אף שעלו לארץ ישראל, עסקה רבקה בת מאיר בפעילותה הדתית והציבורית בהיותה נשואה.

עוד דברים בשבחה כתב המדפיס, גרשם בן בצלאל, בפתח ספרה:

… מכיוון שהכרתן את האישה החשובה, הרבנית הדרשנית מרת רבקה ז"ל בת הגאון מהר"ר מאיר טיקטינר ז"ל, שהגתה וכתבה את הספר הזה. כל כוונתה ליראת ה' יום ולילה, ומחשבתה לא הייתה לשם כבוד. מי שמע או ראה מימיו חידוש כזה, שמעולם עוד לא קרה, שאישה תחבר [ספר] מתוך ראשה, ותקרא בעצמה פסוקים ומדרשים. לכן הדפסתי אותו, כדי שכל אישה שתרצה לקרוא בו תוכל לקנות אותו לעצמה. וקראה לספר מנקת רבקה שיהיה לה לזיכרון ולכבוד כל הנשים. לפי שאישה יכולה גם היא לחבר דברי מוסר ופירושים טובים בדיוק כמו גברים רבים…

כתב יד של מינקת רבקה, בי"כ מייזליש, פראג
עמוד השער לשער הראשון של 'מינקת רבקה', פראג שס"ט (1609)

יצירתה

הספר 'מינקת רבקה' מתייחד בין השאר בחשיפה יוצאת דופן של דרשותיה של אישה דרשנית.
לצד התבססות על מקורות קדומים ועל שימוש במבנה המקובל של קושיה ותירוץ,
תיבלה רבקה בת מאיר את דבריה באנקדוטות מחייה האישיים, במשלים, בפתגמים,
בגימטריות ובמשחקי מילים, וסביר להניח שהדבר מעיד על סגנון דרשותיה שבעל פה.
ביצירתה של רבקה בת מאיר השתלבו אפוא שני אפיקי פעולה: דרשה בעל פה וכתיבה ספרותית.
ספר המוסר שכתבה, החריג בהיקפו בהשוואה ליצירות בתחום הקודש שכתבו נשים
בעת החדשה המוקדמת לאחר 'מינקת רבקה', משקף ידע תורני עשיר ויכולת מרשימה
לפתח דרשות במבנה של קושיה ותירוץ, ככל הנראה פרי היכרותה של המחברת
עם הספרות הדרשנית ופרי ניסיונה כדרשנית בעצמה.

רבקה בת מאיר שלטה היטב בלשון הקודש. למעט ספר אחד ביידיש, כל המקורות שהזכירה
בחיבורה הם מקורות בלשון הקודש: המקרא, פרקי אבות, הגמרא, מקורות מספרות המדרש,
'ספר חסידים' וחיבורים מספרות המוסר העברית, דוגמת 'ראשית חכמה'.

'מינקת רבקה' חובר לכל המוקדם בשנת 1581, וראה אור לאחר פטירתה של רבקה בת מאיר, בשתי הדפסות: הראשונה בפראג בשנת שס"ט (1609), והשנייה – שהיא העתקה של קודמתה, ושנשמר בה אותו העימוד – בקרקוב בשנת שע"ח (1618). במרוצת השנים הפכו עותקי הספר לנדירים, ולמעשה רק בזכות המלומד ההבראיסט יוהן כריסטוף וגנזייל (1633–1705), שחי כ-100 שנים אחרי פרסום הספר, הוא לא נשכח לחלוטין.

הצטרפו אלינו

קבוצת דיון חודשית למנהיגות, רוח ותרבות נשית יהודית

עם ד"ר עליזה לביא

מלבד 'מינקת רבקה', המופנה לנשים ועוסק בנושאים הקשורים אליהן במובהק,
הגיע לידינו כאמור פיוט ביידיש שכתבה רבקה בת מאיר, ובו דברי שבח והלל לבורא,
הצדקת מעשיו ודינו, הודאה על מתן תורה, דברי ציפייה לבוא המשיח ותיאור הגאולה
העתידה לבוא; כל אלו מבוססים על ארמזים רבים לדברי נבואה ולמזמורי תהילים.
אלו בתי הפתיחה של הפיוט, בתרגום לעברית:

אתה אלוהינו אתה אלי                  הללויה

אשר לי את נשמתי ואת גופי ברא הללויה

אתה בראת את השמים והארץ     הללויה

לכן תהילתך תהיה לנצח                הללויה

הספר: "מינקת רבקה"

תכניו של החיבור אינם מצטמצמים למצוות הנשים, אלא הוא עוסק באופן מקיף בעולמן הדתי. הספר פונה אל נשים ובעיקר אל נשים נשואות מהמעמד הבורגני – אם כי הוא כולל גם אמירות הנוגעות לגברים, אולי בהנחה שהאישה אחראית להתנהלותו הדתית של הגבר. מבנה הספר ותוכנו מעמידים את האישה כעיקר הבית וכמי שמופקדת על ניהולו התקין ועל השמירה על היחסים התקינים בין כל בני המשפחה ובין בני הבית במובן הרחב, הכולל גם משרתים, אורחים וכן תלמידי חכמים, יתומים ועניים הסמוכים על שולחן בעלי הבית.

בספר שבעה שערים. ארבעת השערים הראשונים מנחים את האישה כיצד לנהוג כראוי בעצמה וכיצד לנהל יחסים תקינים עם אישהּ, עם הוריה ועם חותניה. השער החמישי עוסק בחינוך הבנים והבנות,
השער השישי – ביחסי האם עם בנה הנשוי ועם כלתה, והשער החותם את הספר מוקדש להתנהלות התקינה עם כלל בני הבית. בכל אלו ניכרות חוכמת החיים של המחברת, רגישותה האנושית והיכרותה הקרובה עם מורכבותם של היחסים בתוך המשפחה.

עמדתה של רבקה בת מאיר באשר לתפקידיה הדתיים של האישה ניכרת מן המבנה הכללי של הספר ומכל עמוד ועמוד שבו. המחברת העידה שעיצבה את הספר במעין מבנה של מנורת שבעת הקנים: הוא פותח בשער העוסק בשמירתה של האישה על גופה ועל נשמתה, ומסתעף לשישה שערים נוספים העוסקים ביחסיה של האישה עם בני המשפחה: אישהּ, הוריה, חותניה, ילדיה, כלותיה ושאר בני הבית. האישה מוצגת כמי שעומדת במרכז הבית, ומרכיב חשוב בתפקידה הדתי הוא ניהול הבית מבחינה חומרית. לצד זאת היא נדרשת לעצב גם את אופיו הרוחני של הבית – בדרבון אישה וילדיה ללימוד תורה ולעבודת השם, ובטיפוח אווירה דתית ראויה בבית. כך, למשל, היא כותבת:

במעשיה הטובים וביראת השמיים שלה ובתפילה ובתשובה ובצדקה שלה ובגמילות החסדים שלה היא יכולה להשכין שלום בבית. והיא מוכיחה את ילדיה ואת כל בני ביתה שלא יריבו ביניהם, וששום קללה או שבועה לא תצא מפיהם. בצדיקותה יכולה אישה חשובה כזאת לגרום לכך שילדיה ייהנו בזכותה, ולהביא אל ביתה ברכה והצלחה (מינקת רבקה, לה ע"ב – לו ע"א).

על אף ההבחנה הברורה בין תפקידיהם הדתיים השונים של האיש ושל האישה הדגישה רבקה בת מאיר כי ערכם של מעשי האישה שקול לזה של מעשי הגבר. בספרות הרבנית מראשית העת החדשה רווח הרעיון שבן מזכה אב, ושדווקא מעשיו של הבן הלומד תורה והאומר 'קדיש' לעילוי נשמת הוריו הם המזכים את נשמותיהם ומעלים אותן אפילו לאחר מותם. לעומת זאת קבעה רבקה בת מאיר כי גם מעשיה של הבת מזכים את נשמות הוריה; בחתימת השער העוסק בחינוך הילדים, והמפרט את המטרות השונות בחינוך הבנים והבנות, ציינה כי כל אם חכמה וכשרה צריכה לזכור את תכלית חינוכם של ילדיה, בין שהם בנים ובין שהם בנות, שהרי הם יזכו אותה בעולם הבא.

עיון בספרה של רבקה בת מאיר, שהתפרסם לאחרונה בתרגום לעברית, בליווי מבוא מקיף והערות, מאפשר הצצה נדירה לעולמה הרוחני והדתי של אישה יהודייה למדנית בת העת החדשה המוקדמת ולהשקפותיה באשר לעולמה הרוחני ולתפקידים הדתיים של האישה.

באדיבות ההיסטוריונית, העיתונאית והסופרת ימימה חובב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי אנחנו | פרויקט תפילת נשים

פרויקט "תפילת נשים" התחיל לפני שני עשורים כספר שתיעד ואסף תפילות נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר, שהפך לרב-מכר, חשף עולם שלם שכמעט ונעלם מעינינו – מרחב נשי-יהודי נושם ותוסס המשקף סיפור חיים יהודי שכמעט ולא סופר בכלי ההיסטוריה המקובלים.
היום, בציון 20 שנה להוצאת הספר, אנו גאות להרחיב את הפרויקט לפורמט חדש של קלפי תפילה, המשלבים את התפילות העתיקות יחד עם תמונות מאוסף יודאיקה מרהיב (באדיבות אוסף וויליאם גרוס, צילום: ארנון ברמוחה).
הקלפים מיועדים לשימוש יומיומי, התבוננות אישית, טקסים משפחתיים ופעילות קהילתית – הם מזמינים אותנו לשוב ולהתחבר למסורת הנשית העשירה שעברה מאם לבת לאורך הדורות.

הספרים שלנו:

תפילת נשים אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


שתפי איתנו את התפילה שלך

שם מלא*
כתובת דוא"ל*
טלפון (רשות)
מה ברצונך לשתף?*
תיאור מלא (טקסט חופשי):
אנא נסו לכלול: • נוסח התפילה או תיאור המנהג • באיזה הקשר נהגו להשתמש בו (שבת, לידה, חג, אבל וכו') • האם כולל פרק תהילים או מקור מוכר • מאיזו קהילה/עדה הגיע • ממי התקבל הידע (שם סבתא/סבא/אם/אב, עיר וכו')
אפשרות לצרף קובץ (תמונה / מסמך / הקלטה):
Maximum file size: 1 MB
שימוש עתידי בחומר:
אזכור שם בפרסום עתידי:
האם נוכל ליצור איתך קשר להבהרות? (במידה ויהיו)

למה אנחנו אוספות את הסיפורים האלה?

כי החכמה הנשית חיה בסיפורים שלנו. כל סיפור שתשתפי הוא חוט נוסף במארג הקהילתי שאנחנו טוות יחד.

הסיפורים שלכן יעזרו לנו:

  • להבין איך הקלפים נוגעים לחיים האמיתיים
  • לחזק את תחושת השיכות והקהילה
  • לתעד את המסורת החיה שלנו
  • להשאיר עקבות למי שתבוא אחרינו

הסיפור שלך הוא חלק מהמסורת שאנחנו כותבות יחד.

תודה,
עליזה וצוות תפילת נשים

הצטרפו אלינו לתפילת נשים

חיבור לסיפור היהודי דרך קולות של נשים
הצטרפו לקבלת מקורות, תפילות, טקסים וסיפורים מהמסורת הנשית היהודית.